לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, נתגלגל מקרה קשה וסבוך, אך עם זאת מעניין ביותר. למול השופטת רונית גורביץ שישבה על כס השיפוט במקרה, עמדה סוגיה מאתגרת, שבמרכזה
עד מלחמת יום הכיפורים יורשיו של אדם היו בן זוגו, ילדיו והוריו. מצב זה גרם לסכסוכי ירושה רבים בין הוריו של המנוח לאלמנתו ולכן שונה חוק הירושה , כלומר, כאשר יש לאדם
סעיף 55 לחוק הירושה מעניק זכויות ירושה , כשל בני זוג נשואים, גם לידועים
סעיף 16 לחוק הירושה מגדיר זכויות ירושה בקשרי אימוץ.
סעיף 16(א) קובע כי ילד מאומץ יורש את הוריו, כאילו היה בנם הביולוגי, וכן יורשים אותם ילדיו.
יחד עם זאת הסעיף מסייג את זכות הירושה בקשרי אימוץ לקשר הורי בלבד.
סעיף 16(ב) לחוק הירושה קובע כי המאומץ וצאצאיו אינם יורשים על פי דין את קרובי המאמץ;
המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו, אולם קרובי המאמץ אינם יורשים על פי דין את המאומץ.
סעיף 16(ג) קובע כי המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי-הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.
סעיף 3 לחוק הירושה קובע את הכשרות לרשת, ובמילים אחרות – מי זכאי לרשת אדם? כל מי שהיה בחיים במות המוריש
הפסיקה פיתחה את מבחן "השקידה הסבירה", לעניין נטל ההוכחה הרובץ על יורש הטוען כי אין עוד יורשים מלבדו. בע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי
מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888 התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת