הפסיקה פיתחה את מבחן "השקידה הסבירה", לעניין נטל ההוכחה הרובץ על יורש הטוען כי אין עוד יורשים מלבדו. בע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי
כלל ידוע הוא כי אדם רשאי ויכול לקבוע בצוואתו מה יעשה ברכושו לאחר פטירתו. עם זאת, בני זוג רבים נוטים לערוך צוואה
מלחמות ירושה מתחילות בדרך כלל עוד כשהמוריש בחיים, ומישהו פועל על מנת לשדוד את הירושה שיותיר אחריו בבוא היום, כשילך לעולמו. אמנם כלל יסוד הוא בדיני
סעיף 16 לחוק הירושה מגדיר זכויות ירושה בקשרי אימוץ.
סעיף 16(א) קובע כי ילד מאומץ יורש את הוריו, כאילו היה בנם הביולוגי, וכן יורשים אותם ילדיו.
יחד עם זאת הסעיף מסייג את זכות הירושה בקשרי אימוץ לקשר הורי בלבד.
סעיף 16(ב) לחוק הירושה קובע כי המאומץ וצאצאיו אינם יורשים על פי דין את קרובי המאמץ;
המאמץ יורש את המאומץ כאילו היה הורהו, אולם קרובי המאמץ אינם יורשים על פי דין את המאומץ.
סעיף 16(ג) קובע כי המאומץ וצאצאיו יורשים את קרובי המאומץ, אולם הורי המאומץ והורי-הוריו וצאצאיהם אינם יורשים את המאומץ.
סעיף 3 לחוק הירושה קובע את הכשרות לרשת, ובמילים אחרות – מי זכאי לרשת אדם? כל מי שהיה בחיים במות המוריש
סעיף 13 לחוק הירושה קובע כי לילדי המנוח זכויות שוות בירושת אביהם. החוק אינו מבדיל בין ילדים שנולדו למנוח מנישואין או מחוץ לנישואין. כל
מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888 התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת