כלל ידוע הוא כי אדם רשאי ויכול לקבוע בצוואתו מה יעשה ברכושו לאחר פטירתו. עם זאת, בני זוג רבים נוטים לערוך צוואה
מלחמות ירושה מתחילות בדרך כלל עוד כשהמוריש בחיים, ומישהו פועל על מנת לשדוד את הירושה שיותיר אחריו בבוא היום, כשילך לעולמו. אמנם כלל יסוד הוא בדיני
סעיף 16 לחוק הירושה מגדיר זכויות ירושה בקשרי אימוץ. סעיף 16(א) קובע כי ילד מאומץ יורש את הוריו, כאילו היה בנם
סעיף 13 לחוק הירושה קובע כי לילדי המנוח זכויות שוות בירושת אביהם. החוק אינו מבדיל בין ילדים שנולדו למנוח מנישואין או מחוץ לנישואין.
כל ילדי המנוח יורשים את אביהם בחלקים שווים ביניהם, אין הבדל בזכויות ירושה של ילד שנולד למנוח מאשתו הראשונה או מאשתו השנייה;
ילד שנולד למנוח מחוץ לנישואין והוכר על ידי אביו כבנו, יורש את אביו יחד עם ילדיו של המנוח שנולדו לו מאשתו לה היה נשוי כחוק או מגרושתו.
סעיף 16 לחוק הירושה קובע כי ילד שאומץ כדין יורש את הוריו.
האם מי שסבור שהוא עומד לרשת יכול לפעול לשמירת ירושתו העתידית? התשובה לכך היא שלילית. בפסיקה נקבע כי למי שמצוין כיורש
סעיף 55 לחוק הירושה מעניק זכויות ירושה , כשל בני זוג נשואים, גם לידועים