Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Filter by Categories
אפוטרופסות
בני זוג
היורשים
הרשם לענייני ירושה
התנגדות לצוואה
חובות עיזבון
חקיקה
ירושה על פי דין
מיסוי ירושה
מנהל עיזבון
נאמנויות
סוגי צוואות
עורך דין ירושות וצוואות
עיזבון
פרשנות צוואה
צוואה בחיים

מי ירש אב שנהרג בתאונה? זוגתו מפרק ב? או ילדיו?

מדריך ירושות מגזין לרשת > בני זוג > מי ירש אב שנהרג בתאונה? זוגתו מפרק ב? או ילדיו?

לפתחו של בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, נתגלגל מקרה קשה וסבוך, אך עם זאת מעניין ביותר. למול השופטת רונית גורביץ שישבה על כס השיפוט במקרה, עמדה סוגיה מאתגרת, שבמרכזה בת זוג של אב שנהרג בתאונת דרכים בארה"ב, אשר ביקשה לרשת אותו כ"ידועה בציבור". כאשר ממולה ניצבו ילדיו הביולוגים של המנוח, שטענו שלהם ורק להם מגיע לרשת את אביהם שהינם בשר מבשרו. כיצד הוכרע המקרה? להלן התשובות…

במקרה שבענייננו מדובר באב, שבגיל 44 טס לארצות הברית לטיול לכבוד בר המצווה של בנו. למרבה הצער, נהרג האב בתאונת דרכים קטלנית בארה"ב, כאשר הוא מותיר מאחוריו את 2 ילדיו הביולוגיים שהפכו יתומים. וכן הותיר המנוח, את בת זוגו בשנה וחצי האחרונות, טרם פטירתו בתאונה. כאן המקום לציין, כי האב לא הספיק לכתוב צוואה בחייו. ולכן, זהותם של יורשי העיזבון וערך וגודל הנתח להם זכאים היורשים, נקבע בחוק הירושה. ומכאן, מתחילה הפרשה שהסתיימה כאמור, בהכרעתה של השופטת גורביץ, בבית המשפט לענייני משפחה בנצרת.

הקרב על הירושה

כעבור מס' חודשים מתום השבעה, הגישה גרושתו של האב, קרי אמם הביולוגית של ילדיו, בקשה למתן צו ירושה, לפיה ילדיהם הביולוגיים שלה ושל המנוח יירשו אותו על פי החוק ובאופן בלעדי. אולם ותוך כחודש, הגישה בת הזוג האחרונה של המנוח, התנגדות לביצוע הירושה באופן אותו ביקשה הגרושה. וזאת, שכן טענה בת הזוג, כי על פי חוק הירושה, מגיע לה לרשת את בן זוגה בשנה וחצי האחרונות. וזאת, בהיותם "ידועים בציבור" באותה תקופה.

לפי חוק הירושה

בני זוג שאחד מהם הלך לעולמו, יוכרו כבני זוג "ידועים בציבור". וזאת, במקרה שבזמן הקשר התקיימו ביניהם "חיי משפחה במשק בית משותף". כאשר בנוסף כמובן, אין צוואה בתמונה שהותירו המנוח, או המנוחה הרלוונטיים. בעיקרון ועל פי ההגדרה הנ"ל, הכוונה ליחסים בין בני זוג אשר לקחו על עצמם לחיות יחד כזוג נשוי וזאת, עם הזכויות ועל החובות שבדבר. וכל זה, כאשר מתקיימים 2 תנאים השלובים זה בזה. האחד, "קיום חיי משפחה" והשני "ניהול משק בית משותף". ויוסבר…

לפי התנאי הראשון, על בני הזוג לחיות כזוג נשוי מבחינת יחסיהם המושתתים על חיבה, אהבה, נאמנות. וכן, כל הסממנים של בני זוג, המקיימים קשר אינטימי עמוק ושנראה, כי החליטו לקשור את גורלם יחד. התנאי השני, מחייב את בני הזוג לנהל משק בית משותף, כלומר, שבני הזוג משתפים במקום מגורים, את חייהם היומיומיים.

ייתכן ובני הזוג לא יחיו באופן קבוע באותו הבית, אולם על ביתם אותו הינם חולקים לשמש לפעולות יומיומיות כגון אכילה, שתיה, הלבשה, לינה וכיו"ב. והכול, כאשר המגורים ממומנים ע"י 2 הצדדים, אם בכסף ואם בעמל וככל יכולתו של כל צד. עם זאת, וכפי שנקבע בפסיקותיהם של בתי המשפט, על בני הזוג לנהל את המשק המשותף ואת הקשר הכלכלי שלהם, כפי שמתנהלת משפחה באופן טבעי. כלומר, לא בכדי לקדם אינטרסים כלכליים כאלה ואחרים. ולא, בשל כך שמשתלם להם כספית, לנהוג באופן זה של שיתוף כלכלי.

טענות הצדדים    

כאמור הן הילדים מצד אחד והן בת הזוג האחרונה מאידך, היו חלוקים בשאלה האם בת הזוג נחשבת לידועה בציבור של המנוח, לפי חוק הירושה כנ"ל? או במילים אחרות, למי מגיע לרשת את המנוח? הילדים באופן בלעדי? או אולי בת הזוג כאילו הייתה אשתו? שאז הינה זכאית לנתח משמעותי מאוד מהירושה.

בת הזוג טענה, בכדי להוכיח את גרסתה, כי חייתה עם המנוח כפי שמתנהל זוג ידוע בציבור לכל דבר. וזאת, הן מבחינת הקשר האינטימי שניהלו. וכן ציינה, כי היא והמנוח עמדו להיכנס להליכי טיפולי פוריות, בכדי להביא צאצא לעולם. שכן יצוין, כי בת הזוג הייתה כבת 40 וללא ילדים. בנוסף ובין השאר טענה, כי בין חפציו של המנוח לאחר התאונה, נמצאה טבעת אירוסין. ולדבריה של התובעת, הדבר מראה אף הוא על רצינות כוונותיו של המנוח, שהיו לו לגביה.

הילדים ואמם טענו מצד שני, כי לא היה קיים כל שיתוף כלכלי בין בני הזוג. שכן ובין השאר טענו, כי המנוח התכוון להחתים את בת הזוג על הסכם ממון. וזאת לטענתם, בכדי לשמור על הילדים כדבריו טרם מותו. עוד טענו האם והילדים, כי בת הזוג כלל לא התגוררה עם המנוח. וזו רק ישנה אצלו, בסופי שבוע וכיו"ב.

בית המשפט קבע

בסופו של יום ולאחר שהמקרה עבר את כור ההיתוך של בית המשפט, כולל חקירות הצדדים, קבעה השופטת רונית גורביץ, שישבה כאמור על כס השיפוט כדלקמן:

ההחלטה להביא ילד נוסף הייתה של בת הזוג, ולא של המנוח שרק "יישר עמה קו". וזאת, על פי עדותה של אחות המנוח, שהייתה אמינה לדעתה של השופטת גורביץ. בנוסף, גם אם הייתה החלטה משותפת להבאת הילד לעולם, הרי שאין די בכך בכדי לקבוע כי המדובר בידועים בציבור. מה אף, שרעיון זה לא הבשיל מעולם והפך למציאות.

באשר לטבעת האירוסין, שנמצאה לכאורה בחפציו של המנוח. לא הוכח פני בית המשפט שהמדובר בטבעת אירוסין. וכמו כן, לא הוכחה הטענה, כי הטבעת הייתה מיועדת לבת הזוג.

ובנוסף ובהמשך לאמור נקבע, כי בת הזוג אינה עומדת בתנאי השני שבחוק הירושה כאמור וכפי שיוסבר להלן.

אשר על כן, לאור האמור ובסופו של יום, קבע בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, כי למרות נראות כוונותיהם הרציניות של בני הזוג, כגון תכנון הבאת ילד משותף לעולם וכיו"ב. הרי, שלא התקיים התנאי השני בחוק הירושה, להכרה בבת הזוג כידועה בציבור, של המוריש. כלומר, בני הזוג לא ניהלו משק בית משותף ולפי הראיות שהובאו בפני בית המשפט, היה ביניהם נתק רכושי משמעותי ובכוונה מלאה.

ולכן נקבע כי:

  • בת הזוג לא תוכר כידועה בציבור של המנוח. ולכן, תביעתה וההתנגדות למתן צו הירושה נדחו.
  • 2 ילדיו הביולוגיים של המנוח הם יורשיו הבלעדיים.
  • אמם של הילדים וגרושת המנוח תשמש כמנהלת העיזבון עד הגעת כל אחד מהילדים לגיל 18.
  • בנוסף נקבע, שבת הזוג תישא בהוצאות האם והילדים ושכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪.

 

 

[elementor-template id="3759"]

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

    מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
    התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

    לקבלת ייעוץ משפטי פרטני