כאשר יש למוריש בן/בת זוג כללי הירושה משתנים לחלוטין; במקרה כזה היקף הרכוש שיקבל בן הזוג הוא נגזרת של מי הקרובים הנוספים ומידת קרבתם למנוח, זאת אומרת בן הזוג לא מקבל אוטומטית את אותו חלק ברכוש, אלא יש לבדוק מי מעגלי הקרבה האחרים של המנוח ואז בן הזוג מקבל חלק והקרובים מקבלים חלק.
בשני מקומות בחוק הירושה עיקרון הייצוג נשבר:
הסעיף שעוסק בכך הוא סעיף 11 לחוק הירושה, שיוצר מעין אפליה בין מעגלי הקרבה; למעשה סעיף 11 קובע שככל שהמנוח הותיר בני משפחה רחוקים ממנו, כך חלקו של בן הזוג גדל. אם נשארו קרובי משפחה יותר קרובים למנוח ביום מותו חלקו של בן הזוג קטן. סעיף 11 לוקח בחשבון 2 סיטואציות:
אם לא הותיר אף אחד מאלה בן הזוג נוטל את כל העיזבון.
דוגמאות :
· אדם נפטר והותיר בן זוג ושני ילדים – בן הזוג מקבל 50% והילדים מקבלים 50% – כל אחד מהם 25%.
· אדם הותיר בן זוג, בן אחד ושני נכדים מהבן השני שמת – 50% (בן זוג), 25% (ילד אחד), 12.5%(נכד מהבן השני שמת), 12.5%(נכד מהבן השני שמת).
· אדם הותיר בן זוג, שני ילדים, אב ואם – 50% (בן זוג), 25% (ילד), 25% (ילד) – לא עוברים אחרי הילדים לאף מעגל אחר לפי העיקרון הראשון, לכן הילדים יורשים חצי-חצי.
· אדם הותיר בן זוג ואח – לפי ס' 11(א)(1) לא כתוב הורים או צאצאיהם, זה המקום הראשון בו חוק הירושה שובר את עקרון הייצוג, דהיינו אם אין ילדים וצאצאיהם ואין הורים, נפרדנו מסעיף 11(א)(1) ועברנו לסעיף קטן 2. ואז הסיטואציה היא שבן הזוג לוקח 2/3 והאח לוקח 1/3.
אדם הותיר בן זוג וצאצאים של הורי ההורים – בן הזוג לוקח את מלוא העיזבון , כי סעיף קטן 2 אומר "אחים או צאצאיהם או הורי הורים" (בלי צאצאים). זו השבירה השנייה של עקרון הייצוג.
סעיף 11(א) רישא
סעיף 11(א) רישא קובע שבן זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל המכונית השייכים למשק הבית המשותף ונוטל משאר העיזבון לפי הכללים שהוסברו לעיל. בסיפא נכתב "ובלבד שעם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים…" הסיפא אומרת שאם האדם השאיר אחים וצאצאיהם או הורי הורים הכול מתחלק 2/3 – 1/3 למעט דירת המגורים ששימשה את בני הזוג ובלבד שהיו נשואים אחד לשני שלוש שנים ויותר.