כאשר יש למוריש בן/בת זוג כללי הירושה משתנים לחלוטין; במקרה כזה היקף הרכוש שיקבל בן הזוג הוא נגזרת של מי הקרובים הנוספים ומידת קרבתם למנוח, זאת אומרת בן הזוג לא מקבל אוטומטית את אותו חלק ברכוש, אלא יש לבדוק מי מעגלי הקרבה האחרים של המנוח ואז בן הזוג מקבל חלק והקרובים מקבלים חלק.
בשני מקומות בחוק הירושה עיקרון הייצוג נשבר:
הסעיף שעוסק בכך הוא סעיף 11 לחוק הירושה, שיוצר מעין אפליה בין מעגלי הקרבה; למעשה סעיף 11 קובע שככל שהמנוח הותיר בני משפחה רחוקים ממנו, כך חלקו של בן הזוג גדל. אם נשארו קרובי משפחה יותר קרובים למנוח ביום מותו חלקו של בן הזוג קטן. סעיף 11 לוקח בחשבון 2 סיטואציות:
אם לא הותיר אף אחד מאלה בן הזוג נוטל את כל העיזבון.
דוגמאות :
סעיף 11(א) רישא
סעיף 11(א) רישא קובע שבן זוגו של המוריש נוטל את המיטלטלין כולל המכונית השייכים למשק הבית המשותף ונוטל משאר העיזבון לפי הכללים שהוסברו לעיל. בסיפא נכתב "ובלבד שעם ערב מותו של המוריש היה בן הזוג נשוי לו שלוש שנים…" הסיפא אומרת שאם האדם השאיר אחים וצאצאיהם או הורי הורים הכול מתחלק 2/3 – 1/3 למעט דירת המגורים ששימשה את בני הזוג ובלבד שהיו נשואים אחד לשני שלוש שנים ויותר.
מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת