לפי החוק – אדם כשיר, מגיל 17, שלא הוכרז "פסול דין" ע"י בית משפט ומסוגל לקבל החלטות עבור עצמו, רשאי לתת הנחיות רפואיות מקדימות שבהן יפרט את רצונו לגבי טיפול רפואי עתידי בו, במידה שייקבע כי הוא חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות. כמו כן יכול אדם כזה למנות מיופה כוח שייתן למיופה הכוח את הזכות והסמכות לקבל החלטות עבורו במידה ייקבע כי הוא חולה הנוטה למות שאינו בעל כשרות.
מתן ההנחיות או מינוי מיופה כוח יכול להיעשות על ידי כל אדם כשיר מעל לגיל 17, ובכל מצב רפואי, ובתנאי שהוא נעשה מתוך רצון חופשי ועצמאי ושלא כתוצאה מלחץ משפחתי, חברתי או אחר.
ככלל – הנחיות מקדימות ויפוי כוח עומדים בתוקף עד חמש שנים (אלא אם האדם החליט על תקופה קצרה יותר), וניתנים להארכה בכל פעם שפג תוקפם, על גבי טופס הארכה מתאים.
אדם שמלאו לו 17 שנים, ולא הוכרז פסול דין, והוא מסוגל להביע את רצונו – חזקה שהוא "בעל מתן כשרות למתן הנחיות רפואיות מקדימות: דהיינו – כשיר לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו, ולתת הנחיות רפואיות מקדימות.
- הנחיות רפואיות מקדימות יכולות להינתן רק לאחר שנותן ההנחיות קיבל מרופא או מאחות מוסמכת הסברים ומידע רפואי הדרושים לו כדי להבין את משמעות ההנחיות שהוא נותן.
- אם האדם הנותן הנחיות הוא כבר באותה עת "חולה נוטה למות" – עליו לקבל הסברים ומידע רפואי רק מרופא מומחה.
המידע הרפואי הנמסר צריך לכלול מידע כגון:
(א) סוגי הטיפולים הנפוצים במחלות חשוכות מרפא שונות
(ב) משמעות המונחים הרפואיים המופיעים בטופס ההנחיות הרפואיות המקדימות
(ג) הצורך בטיפולים אלה, מטרותיהם, התועלת והסיכונים שבהם והסבל ואי הנוחות שהם עלולים לגרום
(ד) החלופות השונות לטיפולים וכל מידע נוסף שמוסר המידע סבור שהוא רלוונטי לשם קבלת החלטה מודעת ושקולה בענין זה.
כאשר נמסרים הסברים לאדם שכבר נקבע שהוא חולה הנוטה למות, יכללו ההסברים גם מידע מפורט יותר על המחלה ממנה הוא סובל, מהלך המחלה הצפוי, והטיפולים המסוימים שהחולה עשוי להיזקק להם בקשר למחלתו הידועה. - הנחיות רפואיות מקדימות ניתנות בכתב, על גבי טופס הנחיות רפואיות מקדימות.
- הטופס ימולא בעזרת והדרכת רופא/אחות מוסמכת כאמור לעיל.
- נותן ההנחיות יחתום בחתימת ידו על גבי הטופס, בפני שני עדים (על שני העדים להיות נוכחים יחד במעמד החתימה).
העדים אינם יכולים להיות אנשים שיש להם אינטרס כלכלי או אחר בנותן ההנחיות (אדם שמונה מיופה כוח אינו יכול לשמש כעד). רופא או אחות – לרבות אלה שנתנו את ההסברים – יכולים להיות עדים. - העדים יאשרו באותו מעמד, בחתימת ידם, על גבי טופס ההנחיות הרפואיות המקדימות כי מתקיימים כל אלה:
(1) נותן ההנחיות מוכר להם אישית, או הזדהה בפניהם באמצעות תעודה מזהה המכילה תמונה (עדיפות לתעודת זהות).
(2) לפי התרשמותם – נותן ההנחיות היה ערני, מדבר לעניין וללא סימנים להפעלת לחץ עליו.
(3) הם אינם מיופי כוחו של נותן ההנחיות, ואינם מועמדים להתמנות למיופי כוחו.
(4) אין להם כל אינטרס כלכלי או אחר בנותן ההנחיות. (בעל אינטרס כלכלי עשוי להיות גם בן משפחה, כגון – יורש של נותן ההנחיות).
(5) נותן ההנחיות חתם בפניהם על טופס ההנחיות.
חשוב לזכור :
אי מתן הנחיות רפואיות מקדימות אינו מעיד דבר על רצונו של "החולה הנוטה למות" באשר לטיפול הרפואי בו .
הנחיות רפואיות מקדימות שאינן ממלאות אחר כל הוראות החוק או הנחיות רפואיות מקדימות שפג תוקפן, אינן מחייבות.
עם זאת, רופא אחראי רשאי להתחשב בהן כעדות לרצונו של החולה, בנסיבות המתאימות.
