Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Post Type Selectors
Filter by Categories
אפוטרופסות
בני זוג
היורשים
הרשם לענייני ירושה
התנגדות לצוואה
חובות עיזבון
חקיקה
ירושה על פי דין
מיסוי ירושה
מנהל עיזבון
נאמנויות
סוגי צוואות
עורך דין ירושות וצוואות
עיזבון
פרשנות צוואה
צוואה בחיים

קבלת החלטות הנוגעות לטיפול רפואי בחולה הנוטה למות

מדריך ירושות מגזין לרשת > צוואה בחיים > קבלת החלטות הנוגעות לטיפול רפואי בחולה הנוטה למות

מי מוגדר כחולה הנוטה למות?

לפי החוק, "חולה נוטה למות", הוא חולה ש"רופא אחראי" קבע שהוא סובל מבעיה רפואית חשוכת מרפא, ושתוחלת חייו, גם אם יקבל טיפול רפואי, אינה עולה על 6 חודשים.

הסמכות לקבוע כי מטופל הוא חולה הנוטה למות לעניין החוק – נתונה אך ורק ל"רופא אחראי", שהוא רופא בכיר, אחד מאלה:

(1) מנהל מחלקה או מנהל יחידה במוסד רפואי, האחראי על הטיפול הרפואי במטופל שלגביו נדרשת קבלת החלטה.

(2) רופא מומחה אחר שמנהל המוסד הרפואי או מנהל המחלקה או מנהל היחידה, מינה להיות "רופא אחראי" באותו מוסד רפואי.

(3) רופא מחוזי של קופת חולים או רופא שמונה על ידו – לעניין חולים המטופלים בקהילה.

(4) רופא שהוא מנהל מחלקה או מנהל יחידה במוסד רפואי, או רופא מחוזי של קופת חולים, המטפל במטופל מחוץ לאותה מסגרת: לא במוסד רפואי ולא באמצעות קופת חולים (למשל, במקרה של טיפול בקהילה באופן פרטי).

הרופא האחראי חייב לשתף את המטופל (ככל שניתן) בקבלת ההחלטה בעניינו, ולהודיע לו על קביעתו לפיה הוא "חולה נוטה למות" ועל המשמעות של קביעה זו ביחס לקבלת החלטות על המשך הטיפול בו.
על הרופא האחראי מוטלת חובה לברר מהו רצונו של חולה הנוטה למות בדבר הטיפול בו. כיצד קביעת רצונו של חולה נוטה למות בנוגע לטיפול הרפואי בו.

כיצד קובע הרופא האחראי מהו רצונו של החולה?

בעניין זה, קימת הבחנה בין חולה נוטה למות שהוא כשיר – "בעל כשרות", לבין חולה נוטה למות שאינו בעל כשרות.

הבעת רצון בשאלת הטיפול הרפואי – על ידי חולה נוטה למות בעל כשרות:

מיהו "בעל כשרות" על פי החוק? ככלל – אדם מגיל 17 המסוגל להביע את רצונו, הוא כשיר לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו, אלא אם כן הוכרז פסול דין על ידי בית משפט. (הכרזה על פסלות דין היא החלטה נדירה ביותר, ולא כל חולה שמונה לו אפוטרופוס הוא בהכרח גם פסול דין). למרות זאת, רופא אחראי רשאי לקבוע, בהחלטה רפואית מנומקת ומתועדת כי חולה הנוטה למות אינו כשיר, על אף שלא הוכרז פסול דין.

כאשר החולה הנוטה למות הוא בעל כשרות בזמן בו נדרשת קבלת החלטות – יש לשאול את פיו, לאחר שהוסבר לו מצבו והאפשרויות העומדות בפניו – והוא יקבל החלטה בעצמו.
"חולה נוטה למות" בעל כשרות, זכאי להביע באופן מפורש מהו רצונו בנוגע לטיפול הרפואי בו, ועל הצוות המטפל לכבד את רצונו.

על פי החוק, לחולה הנוטה למות יש זכות לבקש להימנע מלתת לו טיפול רפואי לצורך הארכת חייו וכן גם זכות לבקש לקבל טיפול רפואי להארכת חייו, וזאת גם אם לדעת הרופא האחראי אין לכך הצדקה בנסיבות העניין. בשני המצבים נדרש הצוות הרפואי לכבד את רצונו של "החולה הנוטה למות", במגבלות המותר לפי החוק.

תיעוד רצונו של "חולה נוטה למות" בעל כשרות, שלא להוסיף לחיות:

אם חולה הנוטה למות מבקש להימנע מלתת לו טיפול להארכת חייו (והוא לא נתן הנחיות רפואיות מקדימות מראש ובכתב) יש לתעד זאת בהצהרה בכתב, בטופס מתאים.

חולה שמסיבה כלשהי אינו יכול להביע את רצונו שלא להוסיף לחיות בכתב, יצהיר על רצונו בעל פה, בפני שני עדים, וההצהרה והעדות יתועדו בכתב, סמוך ככל האפשר לאחר מכן.

הבעת רצון בשאלת הטיפול הרפואי – על ידי חולה נוטה למות שאינו בעל כשרות:

חולה נוטה למות שאינו "בעל כשרות", הוא חולה שלא עונה על כל תנאי הכשרות הקבועים בחוק.
חולה זה אינו כשיר לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו, מתוך הבנה, שיקול דעת ורצון חופשי.

כיצד קובעים את רצונו של חולה נוטה למות בלתי כשיר?

משנקבע על ידי רופא אחראי כי אדם הוא חולה נוטה למות שאינו כשיר לקבל החלטות בקשר לטיפול הרפואי בו, מקיים הרופא האחראי, יחד עם המטפלים האחרים במטופל, דיון מפורט על מצבו, על הטיפול הרפואי שיש לתת לו ועל רצונו של המטופל בהקשר זה, ככל שהוא ידוע או שניתן לברר אותו.

על מנת לברר מהו רצונו של החולה ולקבל החלטה לגבי הטיפול הרפואי בו, בודק הרופא האחראי האם החולה נתן מראש "הנחיות רפואיות מקדימות" ו/או "ייפוי כוח". בדיקה זו תיעשה, בין היתר, גם מול מאגר המידע.
במידה והחולה נתן הנחיות רפואיות מקדימות – פועלים לפי האמור בהן.

במידה והחולה נתן ייפוי כוח – יש לזמן את מיופה הכוח, למסור לו מידע כל שנדרש, ולפעול לפי הוראותיו.

אדם החושש שמיופה הכוח לפי חוק החולה הנוטה למות פועל שלא לפי רצונו של החולה, או נתון בניגוד עניינים, רשאי (וזו אף חובתו המוסרית והאזרחית) להתריע על כך בפני הרופא המטפל בחולה, או לפנות לוועדה המוסדית הרלוונטית במקרה שהחולה לא השאיר הנחיות רפואיות מקדימות ו/או ייפוי כוח, נקבע רצונו על פי ראיות ועדויות אחרות שיאסוף הרופא האחראי, במאמץ סביר. ההחלטה על אמיתותן ומשקלן של הראיות והעדויות נתונה בידי הרופא האחראי. ראיות ועדויות אחרות עשויות להיות, למשל:

  1. מסמכים אחרים (שאינם הנחיות רפואיות מקדימות או יפוי כוח תקפים) לרבות סרטים או הקלטות, המתעדים את רצונו של החולה.
  2. תצהיר/ים של "אדם קרוב" לחולה המבטא/ים את רצונו של החולה הנוטה למות.
  3. דעתו האישית של אפוטרופסו של החולה לגוף (אם מונה כזה) שהוא גם "אדם קרוב" לחולה – אם אין כל ראיה אחרת

אדם קרוב לחולה הנוטה למות הוא אחד מאלה:

  1. בן זוג (כולל ידוע בציבור כבן זוג), הורה, בן, בת, אח, אחות, גיס, גיסה, דוד, דודה, נכד או נכדה, בעל קרבה משפחתית (כולל קרבה משפחתית חורגת עקב נשואי הורים או אימוץ).
  2. בעל קרבה רגשית לחולה, בעקבות קשר ממושך, קרוב ובעל אופי רגשי.

אדם המטפל בחולה הנוטה למות או מסייע לו תמורת שכר, לא ייחשב כ"אדם קרוב", גם אם הוא בעל קרבה משפחתית או רגשית לחולה. (בן משפחה שמונה כאפוטרופוס ומקבל "שכר אפוטרופוס" לפי קביעת בית המשפט, לא ייחשב כמי שמטפל בחולה תמורת שכר).

ואולם, לא די בקיום קשר משפחתי או רגשי על מנת שאדם יוכל להעיד על רצונו של החולה הנוטה למות. בנוסף, על הרופא האחראי להשתכנע ש"האדם הקרוב" מכיר היטב את החולה, על בסיס קשר רצוף אתו, שמתקיימים בו כל התנאים הבאים:

  1. האדם מצוי במערכת יחסים קרובה עם "החולה הנוטה למות", הכוללת מפגשים לעיתים קרובות, שיחות מרובות ופעילויות משותפות נוספות.
  2. מערכת היחסים הנ"ל נמשכה ברציפות לפחות שנתיים, הקודמות למועד קבלת ההחלטה.
  3. האדם יודע פרטים רבים על החולה: מצבו המשפחתי והחברתי, מצבו הרפואי כל אלה נועדו לוודא, ככל שניתן, שהאדם הקרוב אכן קרוב לחולה ואכן יודע לומר מה היה רצונו העדכני של החולה נסיבות מחלתו, טיפולים רפואיים שקיבל או שסירב לקבל בעבר, מוסדות רפואיים שטופל בהם, ורצונותיו והעדפותיו האישיות של החולה. הבירור נועד לגלות את רצונו של החולה עצמו, ולא את רצונותיהם של האנשים הקרובים אליו, דעותיהם או השקפותיהם. האנשים הקרובים נדרשים להצהיר על ידיעותיהם באשר לרצונו של החולה בלבד, ולא על עמדותיהם שלהם או השקפת עולמם, ואף לא נדרשים להעריך או לאמוד מהם, לדעתם, רצונותיו של החולה.
[elementor-template id="3759"]

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

    מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
    התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

    לקבלת ייעוץ משפטי פרטני