יפוי כח מתמשך – רצונך, כבודך!
מאת עו"ד ענבל סגמן דקל
אמנם נראה לנו מובן מאילו שרצוננו הוא כבודנו ולמעשה כל רצונותינו ימומשו במלואם, גם אם לא נהיה כשירים או צלולים, אך לא כך הוא הדבר.
עד לפני כשנתיים, אדם שידע כי הוא עלול לאבד בעתיד הרחוק או הקרוב את כשירותו, הפיזית או המנטלית יכול היה רק לעמוד מנגד ולתת לזמן לחלוף עד שהרגע הארור יגיע ובית משפט ימנה עבורו אפוטרופוס שינהל את ענייניו- בדרך כלל הבחירה הטבעית תהא בני משפחה קרובים. אך במידה ויש מחלוקת בית המשפט יכול, לפי ראות עיניו ושיקול דעתו, למנות גורם חיצוני ניטרלי. הגורם החיצוני הוא למעשה אדם (על פי רוב עו״ד) או חברה שאין להם כל היכרות מוקדמת איתך והם אלו שינהלו את ענייניך הכספיים ואו הרפואיים על פי הצורך ולפי צו המינוי של בית המשפט.
מינוי אפוטרופוס הוא הליך קשה, ולרוב אינו משקף את רצון האדם או את דעתו, וישנם אף מקרים שמינוי האפוטרופוס יוצר מריבות תוך משפחתיות עד שבית משפט נאלץ כאמור למנות אפוטרופוס חיצוני ניטרלי, שאינו מכיר את החסוי ואין לו כל מידע לגבי רצונותיו ושאיפותיו.
בישראל התרחשה מהפיכה ששמה למעשה את רצונו וכבודו של האדם במרכז. לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות היתווסף פרק שלם שמטרתו לעזור לכל אדם להחליט מה הוא רוצה שיקרה במצב בו אינו מסוגל עוד לדאוג לענייניו. למעשה, אדם יכול היום לערוך יפוי כח מתמשך ולצוות בעודו כשיר וצלול מי ידאג לענייניו כאשר יאבד את היכולת לנהלם.
כל אדם יכול לערוך היום יפוי כח מתמשך בו יקבעו הוראות מדוייקות מה יעלה בגורלו ובגורל רכושו בעודו בחיים אך במצב בו אין לו שליטה על כך. האדם הוא שמגדיר את ״הרגע הקובע״ והוא גם יכול לשנות זאת בתנאים שהוא מגדיר מראש.
ביפוי כח מתמשך הממונים (מיופי הכח) נותנים את הסכמתם מראש לשמש כמוציאים לפועל של רצון הממנה ולקבל על עצמם את התפקיד. מיופי הכח מגיעים לחתום על יפוי הכח יחד עם הממנה ובכך מביעים את הסכמתם.
גם בעניין זה יש הבדל מהליך של מינוי אפוטרופוס, שם בדרך כלל המינוי הוא דחוף והתפקיד מוטל על כתפי האפוטרופוסים בלית ברירה ומבלי שהיו מוכנים לכך מראש.
למה צריך את זה בכלל?
שאלה זהה נשאלת גם לגבי צוואה, כך למשל הרבה טועים לחשוב שבגלל שחוק הירושה מחלק בחלקים שווים את הרכוש בין הילדים אז אין צורך בצוואה. אך כמו שכל הורה יודע- לא כל ילד יכול לנהל היטב את ירושתו ובצוואות רבות אנו רואים הורים שנותנים הוראות מגבילות שתפקידן לעזור ליורש לשמר את ירושתו.
בנוסף, אנחנו לא בהכרח מחלקים הכל בחלקים שווים שכן יש יורשים שקיבלו עזרה מהמוריש בעודו בחיים ולכן לעיתים זה נכון, ואף ראוי לערוך חלוקה שונה בצוואה.
ביפויי כח מתמשך ניתן ליתן הוראות ספציפיות לגבי חלוקת הנטל ובכך לעזור למיופי הכח לפעול בצורה מבוקרת ואחראית יותר.
לדוגמה, אדם הממנה את שני ילדיו אך קובע כי אחד יהיה אחראי על כספים וחשבונות והשני יהיה אחראי על החלטות רפואיות. בכך גם ניתן לחלק את הנטל ברגעים אלו ובנוסף לקבוע כי כל אחד יהא אחראי על תחום בו הוא יותר מעורב או בעל הבנה ספציפית.
יש המעדיפים לקחת אחריות לתת הוראות עתידיות מדוייקות לגבי ניהול לעת שלא יהיו כשירים לעשות זאת בעצמם, וזאת הן משיקולים משפחתיים והן בכדי להפיג את חרדתם בכל הנוגע ללא נודע ולאובדן השליטה העתידי.
כך למשל, אדם אשר מאובחן במחלה כלשהי, אשר יהא בה לפגום בצלילות דעתו, בכושר השיפוט שלו ובמערך קבלת החלטותיו – יכול לפעול מיד עם גילוי המחלה וליצור יפויי כוח מתמשך אשר במסגרתו יקבע מה יעלה בגורלו ובגורל רכושו.
ביפוי הכוח המתמשך הממנה (אותו אדם שעורך את יפוי הכוח) יכול להורות, למשל, כי אינו מעוניין לעבור לבית אבות אלא להזדקן בביתו בעזרת מטפלת סיעודית.
מה ההבדל בין יפויי כח מתמשך לבין מינוי אפוטרופוס?
מינוי אפוטרופוס נעשה לאחר המועד בו אדם אינו כשיר עוד לקבל החלטות לגבי גופו או רכושו. לחסוי בהליך כזה יש שליטה מועטה אם בכלל בשאלת זהות האפוטרופוס ויותר מכך – דרך פעולתו.
יפוי כוח מתמשך מאפשר לאדם לבחור מי ינהל את רכושו או יקבל החלטות רפואיות ואישיות לגביו וכן יכול לתת מראש הוראות ביצוע מדוייקות. אדם יכול לבחור אדם אחד או שניים ואפילו שלושה. להגדיר מראש מה ינוהל יחד בצוותא ומה בנפרד. למשל חשבונות וכספים לעומת מצב רפואי. ניתן למנות בני משפחה או חברים קרובים ואף למנות אדם זר עליו סומכים כדי לקבל החלטות כלכליות או רכושיות – הכל בהתאם לרצונו הפרטי של נותן יפוי הכח ולפי החלטתו.
גם אם בסופו של דבר תהא מחלוקת, בית המשפט שיבחן את המצב יקבל מושג מה היה רצונו של אותו אדם ויעשה כמיטב יכולתו לכבד את אותו הרצון ולתת הוראות לפעול על פיו.
בעריכת יפוי כח מתמשך אתה למעשה מנהל את עתידך ובוחר מי יכנס בנעליך ויבצע את המיטב והמירב בשבילך ולא משאיר את ההחלטה לידי אחרים.
