Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
אפוטרופסות
בני זוג
היורשים
הרשם לענייני ירושה
התנגדות לצוואה
חובות עיזבון
חקיקה
ירושה על פי דין
מיסוי ירושה
מנהל עיזבון
נאמנויות
סוגי צוואות
עורך דין ירושות וצוואות
עיזבון
פרשנות צוואה
צוואה בחיים

מהו הקדש ציבורי ומהם התנאים לקיומו?

מדריך ירושות מגזין לרשת > נאמנויות > מהו הקדש ציבורי ומהם התנאים לקיומו?

מהו הקדש ציבורי ומהם התנאים לקיומו?

המוסד של הקדש ציבורי מטרתו להגן ולפקח על נכסים או כספים שיועדו למטרות ציבוריות. כך, עומד חוק הנאמנות על עקרונות שונים כמו הפרדה בין נכסי ההקדש לנכסי הנאמן, איסור ניגוד עניינים וחובת דיווח ופיקוח ציבורי, אשר מטרתן להגן על האינטרס הציבורי והתועלת שתעלה לכלל משימוש בנכסי ההקדש.

כיצד נוצר הקדש?

סעיף 17(א) לחוק הנאמנות קובע כי הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת (להלן – הקדש) טעונה מסמך בכתב (בחוק זה – כתב הקדש) שבו מביע יוצר ההקדש את כוונתו ליצור הקדש וקובע מטרותיו, נכסיו ותנאיו, והמסמך הוא אחד מאלה:
(1) כתב חתום בידי יוצר ההקדש בפני נוטריון;
(2) צוואה של יוצר ההקדש, למעט צוואה בעל-פה;
(3) הוראת תשלום לענין סעיף 147 לחוק הירושה, תשכ"ה-1965;
תחילתו של הקדש היא עם העברת השליטה בנכסי ההקדש לידי הנאמן.
נמצאו נכסים המשמשים הקדש, אלא שאין על כך כתב הקדש, רשאי בית המשפט להצהיר על קיום הקדש ולהגדיר מטרותיו, נכסיו, תנאיו ותחילתו.

מהו הכתב הקדש?

ש' כרם מונה בספרו "חוק הנאמנות, תשל"ט – 1979" (מהדורה רביעית, תשס"ד, עמ' 366-367) את היסודות הצריכים להיכלל בכתב הקדש: 1.הבעת כוונתו של היוצר ליצור נאמנות על פי תוכן המסמך. 2.קביעת מטרות ההקדש – לרבות הקביעה מי הם הנהנים או המטרות שלשמן יפעל ההקדש. 3.קביעת נכסי ההקדש. 4.קביעת תנאי ההקדש, לרבות הקביעה באילו תנאים יש להעביר נכסים או טובות ההנאה.

האם הקדש צריך להיות מצוין באופן ברור בצוואה?

הלכה היא כי אין צורך שיוצר ההקדש ישתמש במונחים כמו 'הקדש' או 'נאמנות' ודי שמתוכן דבריו עולה הכוונה ליצור הקדש: "דרישת החוק איננה מתייחסת לכך שיוצר ההקדש יביע את רצונו ליצור הקדש במובנו הטכני-פורמאלי של המונח; די, לעניין תחולת החוק, שהמקדיש יביע את כוונתו ליצור הקדש על פי משמעותו המהותית-תוכנית, היינו כי יורה על "הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת…" כפי שמוגדר ברישא לסעיף 17(א). הפועל היוצא המשפטי נובע אוטומטית מיצירת המסגרת העובדתית הנושאת את התכונות שהחוק מתייחס אליהן"(ע"א 477/88 היועץ המשפטי לממשלה נ' אוניברסיטת תל אביב, פ"ד מד(2) 476, 480-481 (1990) (להלן: עניין אוניברסיטת תל אביב) . באופן דומה התבטא כב' השופט מ' חשין בע"א 4660/94 היועץ המשפטי לממשלה נ' לישיצקי, פ"ד נה(1) 88,123 (1999): "להבדיל מן המשפט העתיק, שבו מלמול נוסחה מסוימת יצר פעולה משפטית ותוצאות במשפט – ובהיעדרה של אותה נוסחה לא נעשתה אותה פעולה משפטית ולא היו תוצאות במשפט – מחוקק חוק הנאמנות, בדרכו של המחוקק המודרני, אינו מציב נוסחה או התבטאות מסוימות ליצירתה של נאמנות. כך, למשל, שימוש במושג "הקדש" או "נאמנות" – כפי שהיה תובע מסתמא המשפט הקדום – אינו תנאי-מוקדם ליצירתה של נאמנות. השאלה הנשאלת אינה אלא אם יוצר ההקדש (הנאמנות) נתן ביטוי לכוונתו ליצור הקדש (נאמנות)".

האם ההקדש הציבורי הינו אישיות משפטית נפרדת?

שאלת האישיות המשפטית של ההקדש אינה מקבלת מענה ברור בהוראות חוק הנאמנות. לשאלה זו השלכות בתחומים שונים, למשל לעניין רישום הבעלות בנכסי מקרקעין על שם ההקדש. הוראות חוק הנאמנות אינן מלמדות בבירור על היותו של הקדש ציבורי בעל אישיות משפטית נפרדת. ברע"א 46/94 זקס אברמוב נ' הממונה על מרשם המקרקעין, פ"ד נ(2) 202 (1996), נקבע כי בהעדר הכרה מפורשת בחוק, ההקדש הציבורי אינו בעל אישיות משפטית;

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני