משק חקלאי

סעיף 114 לחוק הירושה קובע כך –

(א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית, ימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשי האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העיזבון.

(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלות נושאי הטיפול, הקיום, הערך והפיצוי של משק החקלאי, יחליט בית המשפט בהתאם לנסיבות.

(ג) היו שני יורשים או יותר מוכנים ומסוגלים לקיים את המש חקלאי, בן זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.

(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת פיצוי האמור.

סעיף 114 לחוק הירושה חל רק כאשר המשק החקלאי ניתן להורשה. לעיתים קרובות משקים חקלאים אינם ניתנים להורשה.

על פי ההלכה הפסוקה, גורל המשק (כשמדובר בזכותו של בר-רשות או שואל) צריך להיות מוכרע על פי הסכם השכירות שבין המינהל לאגודה השיתופית.הסכם זה מחייב את המתיישב ובמידה וההסכם מסדיר את השאלה מי יקבל את הזכויות במשק לאחר מותו של המתיישב- יש לנהוג על-פי הסכם השכירות.

כפי שנקבע בע"א 633/82 לוקוב נ' מגדל, פ"ד מג' (1) 397, דינים עליון עמ' 5:

"המגבלה בעבירות הזכות היא חלק מהותי של זכות החכירה עצמה"

הלכה פסוקה היא, שכאשר חוזה הרשות קובע את זכות הרשות לתקופת חייו של המתיישב מבלי שאלה יהיו לחלק מעזבונו, הרי זכותו בנחלה אכן אינה חלק מעזבונו; חבר האגודה, אינו יכול להוריש את מה שאין לו, ומה שיש לו מוגבל מראש עפ"י החוזה שיצר את הזכות.

(ע"א 566/89 ,שטיין נ' סופר ,מז(4) 167, 171, ע"א 260/65 חייקין נ. ממר, פדי יט(4) 183, ע"א 633/82 לנקוב נ. מגדל, פדי מג(1) 397, 407, ע"א 103/89 אזולאי נ. אזולאי, פדי מה(1) 481). ראה לעניין זה ע"א 4690 ,3836/93 – ברמלי עמוס נ' דוד ברמלי ו-2 אח' פ"ד נ(3) 868, עמ' 871-872:

"ברי כי גם זכויות של בר-רשות (שאינן מגיעות לכדי זכויות של חכירה) אינן ניתנות להורשה אם ההסכם מכוחו ניתנו הזכויות אינו מתיר זאת. אם נותן הרשות מגביל את עבירות הזכות ואוסר על העברתה בירושה, הרי בר-הרשות אינו יכול להוריש את זכויותיו".

מכאן, הזכות לפיצוי, במשק, שאינו בר הורשה, תיבחן בהתאם לאופן קבלתה:

א. באם הזכויות במשק הועברו ע"י המתיישב/המנוח עוד בחייו על פי הוראות חוזה הרישיון. מקבל המתנה לא יהא חייב לפצות את היורשים עפ"י דין ;

ב. באם המתיישב/המנוח ציין בצוואתו את זהות מקבל הזכויות במשק- מקבל הזכויות מקבל את הזכויות כבן ממשיך ולא כיורש ועל כן -אינו חייב בפיצוי יתר היורשים;

ג. באם הסכם החכירה/הרישיון מאמץ את ההסדר הקבוע בסעיף 114 לחוק הירושה – אז יהא מקבל הזכויות חייב בפיצוי היורשים האחרים.

(ראה תמ"ש (ת"א) 80170/96 גולדשטיין נ' גולדשטיין (טרם פורסם))