צוואה בעדים

סעיף 20 לחוק הירושה עוסק בצוואה בעדים, ומציב מספר דרישות על מנת שהצוואה תוכר.

1.  ציון התאריך.
2. חתימה בידי המצווה.
3. חתימת המצווה בפני שני עדים שזו צוואתו.
4. אישור העדים על פני הצוואה באותו מעמד.
5. אישור העדים על כך שזו צוואתו.
6. אישור העדים על פני הצוואה.
7. אישור של העדים שהמצווה הצהיר שזו צוואתו.
8. אישור שני העדים שהמצווה חתם כאמור.

הדרישה היא ששני העדים יהיו באותו מעמד. הם צריכים לשמוע את הצהרת המצווה.

שני השלבים בבדיקת צוואה בעדים

אם המסמך לא עומד בכל הדרישות הצורניות בית המשפט אמור לעבוד בשני שלבים ועליו לבדוק:

1. האם יש בפניו צוואה , האם המסמך שהוגש לו הוא צוואה תקפה.
2. האם את החוסר הקיים בדרישות הדינאמיות בית המשפט יכול למלא בהתאם לסעיף 25 לחוק.

כדי לקבוע את התשובה לשאלה 1 יש לסווג בין דרישות סטטיות לדרישות הדינאמיות. המחוקק פירט 8 דרישות, אבל חלקן סטטיות וחלקן דינאמיות.

הדרישות הסטטיות בצוואה בעדים

בית המשפט קבע באופן עקרוני שיש 3 דרישות סטטיות: שני עדים, מסמך ומצווה. בפסק דין אהרון (צוואה הדדית) בית המשפט אישר ביטול צוואה גם באמצעות עד אחד בלבד. כאן יש ויכוח בין דרישות סטטיות והשאלה האם זו רשימה סגורה. השופט ברק לא מוכן להכניס עצמו לקטגוריה של רשימה סגורה של דרישות סטטיות ולכן קיבל את הצוואה שביטלה את הצוואה הראשונה למרות שהיה בה פגם.

כידוע, הנשיא ברק מוביל קו בו פגם = חוסר, ובית המשפט יחליט לא רק מהו פגם ומהו חוסר בדרישות הדינאמיות, אלא כתוצאה מפסק דין אהרון יחליט מהן הדרישות הסטטיות והכול לפי הנסיבות של המקרה הספציפי.

פסקי דין הבאים לקטלג קטגוריות דינאמיות או סטטיות

1. ע"א 869/75 בריל – צוואה בעדים שלא נשאה תאריך. זהו חוסר ולא פגם. בית המשפט מפי השופט כהן קבע שמבחינתו הוא למד את אומד דעתו של המצווה. הצוואה תקפה גם בהעדר תאריך ולכן כשהוא מפרש את סעיף 25 הפגם בסעיף כולל גם חוסר. (מדובר על סעיף 25 לפני התיקון הראשון).
2. אחריו ד"נ 40/80 קניג נגד כהן – הייתה חסרה חתימה. למרות שהיה פסק דין בריל, בית המשפט העליון קובע כי פגם לא שווה חוסר ובהעדר חתימה או תאריך של המצווה על צוואה בכתב לא ניתן להחיל את סעיף 25 לחוק (בניגוד לדעתם של השופטים ברק ואלון במיעוט).
3. ע"א 127/87 בדיחי וכן ב- 284/84 עזריאל – בשני המקרים הללו השופט מצא אמר במפורש כי חוסר בחתימה של עדים או בחתימת מצווה או בתאריך הצוואה הוא חוסר באלמנטים סטטיים שבהיעדרם אין אפשרות לתקן את המסמך באמצעות סעיף 25 לחוק. השופט ברק בדעת מיעוט אמר שחוסר יכול להיות גם פגם בהליכים ולא רק פגם בצוואה עצמה, ולכן אפשר לתקן את הצוואה לפי סעיף 25.
4. 70/88 פז נגד אלון – צוואה בהעדר תאריך. במקרה זה התאריך מוסף על ידי אחד העדים בשלב מאוחר יותר מתאריך הצוואה. בית המשפט אומר שהוספת התאריך בהמשך זהו צעד שאינו גורע מאמיתות הצוואה ולכן מאשר צוואה בהעדר תאריך.
5. ע"א 6498/96 אלפסי – הוגשה בקשה לצו קיום צוואה בהעדר תאריך. בית המשפט המחוזי אומר כי בגלל פסק דין בדיחי וקניג אין אפשרות לאשר צוואה ללא תאריך. העליון אומר תוך שהוא מתבסס על פסק דין פז נגד אלון חוסר זה ניתן לתיקון, מאפשר התיקון.

המצב המשפטי היום ברור – בית המשפט העליון בדעת רוב קובע שחוסר לא שווה פגם.

תפקיד העדים בצוואה בעדים

בית המשפט העליון קבע שהתפקיד הוא ראייתי ולא מהותי. הם לא צריכים לקרוא את תוכן הצוואה ולדעת מה יש בה. מספיק שמבחינה ראייתית הם רואים שהוא מצהיר על צוואתו ושאין כאן כפיה, הם חותמים על האישורים הדרושים ותפקידם כאמור ראייתי בלבד. במספר פסקי דין בית המשפט אומר כי היה ראוי שהעדים יהיו מודעים גם למהות ולתוכן – ראוי שיבדקו.