בכתובה מקבל עליו הבעל כלפי אשתו חיובים שונים ובכללם זוכה האישה בדמי כתובה (עיקר כתובה ותוספת כתובה).
הזכיה בדמי כתובה חלה בעת גירושין או במות הבעל. סכום הכתובה הוא בבחינת חוב הרובץ על הבעל ואחר מותו – על העזבון.
הבעל אינו יכול להשתמט מהתחייבותו על פי שטר הכתובה או לעקוף התחייבות זו ע"י עריכת צוואה או באופן אחר.
(ראה פסק דינו של כבוד השופט יעקבי-שווילי בע"מ (חיפה) 106/02 –שרי בר נ' עיזבון המנוח אורי בר ז"ל ואח'. תק-מח 2002 (2) 55501).
הסמכות העניינית – בעניין תביעת דמי כתובה כנגד יורשים קבעה הפסיקה כי חוק שיפוט בענייני נישואין וגירושין (נישואין וגרושין) התשי"ג-1953 אינו מקנה לבית הדין הרבני סמכות לדון בתביעות כנגד צדדים שלישיים ללא הסכמת הצדדים (ראה: בג"ץ 2621/00 לוי נ' בית הדין הרבני פ"ד נד(3) 809 וכן ת"ע (תל-אביב) 2560/99 שלמה עמר הלוי נ' כנרת עמר הלוי תק-מש 2001(2) 174).
הזיקה בין זכות האלמנה לכתובה לבין זכות האלמנה למזונות – בניגוד לשיטת המשפט העברי בו מזונות האישה משתלמים כל עוד לא סולקה הכתובה הרי שבחוק הירושה תשלום המזונות מהעזבון אינו קשור לסילוק הכתובה אם כי הכתובה מהווה מרכיב מתוך פרמטרים נוספים כאמור בהוראת סעיף 59(7) ל- חוק הירושה. עם זאת בתביעה לכתובה לכאורה אין ראוי ליתן לה יותר תוקף משהדין העברי נותן לה.
דרך החישוב לתשלום הכתובה- קיימות שתי גישות בפסיקה האחת קובעת כי הדין הנוהג בבית משפט אזרחי הם דיני השערוך של הדין הכללי כך יוגשם עיקרון הדאגה לשיקומה הכלכלי של האלמנה שנשבר מטה לחמה לאחר פטירת בעלה.
מטרת השערוך אינו להטיב עם מקבל התשלום אלא רק כדי להעמידו על הערך הריאלי כדי שלא יהיה הזכאי יוצא נפסד (ראה: ע"א 672/84 נודל נ' עזבון פינטו, פ"ד מ (4) 477 ובעניין גישה זו ראה: ת"ע (תל אביב) 2560/99 שלום עמר הלוי נ' כנרת עמר הלוי תק-מש 2001 (2) 174) .
מנגד קיימת גישה כי לאור היות הכתובה מוסד משפטי של המשפט העברי ההתייחסות המשפטית אל הכתובה צריך שתצא מתוך כללי ההלכה. בעז' (תל אביב-יפו) 12362/01 וקסלר נ' עיזבון המנוח ויליאם וקסלר ז"ל תק-מש 2004 (3) 436 הובאו בפרוט 8 שיטות מרכזיות כדלקמן:
א. אין לשערך את סכום הכתובה
ב. שיערוך ע"י הצמדה לדולר
ג. הצמדה למדד יוקר המחיה
ד. שיערוך על דרך תשלום הסכום הנקוב בכתובה במטבע חדש.
ה. לשקול את השערוך בכפוף לנסיבותיו של המקרה.
ו. שיערוך על דרך הצמדה לערך הכסף של מאתיים זוז "עיקר כתובה, ושל 200 "זקוקין, כסף, שהם , כאמור, הנדוניה ותוספת זהה של הבעל כנגדה.
ז. שיערוך לפי שיעור פרנסה לשנה
ח. שיערוך לפי דינא דמלכותא
לאור העדר הכרעה קבע כבוד השופט גרמן כללים שעיקרם כדלקמן:
א. אין להצמיד את הכתובה לערך כסף טהור.
ב. יש לשערך את הכתובה בהתאם לתכליתה ולראות את תוספת הכתובה , שבאה לביטוי בסכום הכולל בכפוף לתכלית זו.
ג. הן לפי כללי השיערוך של המשפט הישראלי והן לפי כללי הערכה יש שיקול דעת לבית המשפט , בכל מקרה לגופו, לקבוע את דרך השיערוך ושיעורו.
כיצד משערכים – בת"ע (תל –אביב ) 2560/99 שלום עמר הלוי נ' כנרת עמר הלוי תק- מש 2001(2) 174- שוערכה הכתובה בצרוף הפרשי הצמדה וריבית.
בעז' (תל אביב-יפו) 12362/01 וקסלר נ' עזבון המנוח ויליאם וקסלר ז"ל תק-מש 2004 (3) 436 שוערכה הכתובה בהתאם ליחס בין "עיקר כתובה" לבין הסכום הנוסף שהמנוח העניק לאשתו לאור העובדה כי המנוח לא הסתפק בסכום "עיקר כתובה" המבטא סכום מזונות לשנה אלא העניק תוספת.
מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת