תקנה 45ב לתקנות הירושה תשנ"ח – 1998 קובעת כי:
(א) "בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון. השכר ייקבע בהתחשב בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן…
(ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון".
בתמ"ש 50515/02 עו"ד משה בזק נ' האפוטרופוס הכללי [פורסם בנבו] (ניתן ביום 1.8.02) קבע כב' השופט גרינברגר כי:
"… אין ספק שככל שערך העיזבון גבוה יותר, כך מידת האחריות כבדה יותר אף היא. מאידך, "היקף" הפעולות שבוצעו על ידי מנהל העיזבון, קרי, היקף הזמן שהשקיע והיקף מעורבותו בביצוען, רלוונטי אף הוא, ויכול שישקיע מנהל העיזבון יותר זמן ומאמץ דווקא בעיזבון צנוע מאשר בעיזבון גדול אך פשוט לניהול.
רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העיזבון הראויה לתגמול… סביר להניח שה "ממוצע" בקביעת שכר טרחה של מנהל העיזבון, יתקרב יותר לאמצע היינו 1.5-2 אחוז. שכר טרחה גבוהה של 3% ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כשהיקף פעולות הניהול רחב יחסית באופן שיצדיק זאת".
יישום עקרונות אלו, בא לידי ביטוי לדוגמא בבש"א 56455/02 ג.ע. נ' ג.ד. [פורסם בנבו] (ניתן ביום 18.5.03 מפי כב' השופט אלבז) שבו קבע בית המשפט שיעור שונה של אחוז שכר הטרחה, בהתאם לכל אחד מרכיבי העיזבון. עבור טיפול בפיקדונות בבנקים בשווי של 5,670,000 ש"ח ומקרקעין בשווי של 4,700,000 נפסק 0.5%, עבור טיפול בהעברת מניות בחברה בשווי של 4,000,000 ש"ח נפסקו 2% ועבור טיפול בזכויות בקופות גמל וביטוח חיים בסך של 214,000 ש"ח, נפסק 1%. באותו מקרה, עבור טיפול בעיזבון בשווי של 14,548,000 ש"ח נפסק שכ"ט כולל בגובה של 133,990 ש"ח.
גם בבש"א 5168/07 עיזבון המנוח ד.א. נ' י. א. [פורסם בנבו] (ניתן ביום 22.7.07 ע"י כב' סגן הנשיא השופט שנהב) בחן בית המשפט כל אחד מנכסי העיזבון וקבע שכ"ט נפרד עבור כל רכיב, בהתאם להיקף הפעולה שבטיפול בכל רכיב. התשלום הכולל של שכר הטרחה בגין ניהול עיזבון בגובה של 9,157,164 דולר ארה"ב עמד על 239,674 דולר ארה"ב.
בת"ע 10111/06 עיזבון המנוחה י.א.ז. נ' ע.ז. (ניתן ביום 17.9.06) קבע כב' השופט שוחט כי שכר הטרחה בגין ניהול עיזבון בגובה של מעל 48 מיליון ש"ח שכלל מניות בשווי 46 מיליון ש"ח, יעמוד על סך כולל של 161,655 ש"ח המהווה כ – 0.3% משווי העיזבון. בין היתר נקבע כי:
"מורכבות הניהול של העיזבון לא נקבעת על פי שוויו. מורכבות הניהול נקבעת דווקא על פי סוג הנכסים בעיזבון… עיזבון גדול מבחינת השווי לא מלמד בהכרח על מורכבות ניהולו. לעיתים דווקא עזבון צנוע מבחינת שוויו, המורכב מנכסים בעייתיים, מצריך ניהול מורכב ומקצועי יותר. צא ולמד – על בית המשפט הפוסק את שכרו של מנהל העיזבון לשקלל את שני המרכיבים הללו – שווי והיקף – תוך מתן משקל עודף למורכבות הניהול…
אין מניעה שבית המשפט יקבע את השכר על פי שעות העבודה שהושקעו על ידי מנהל העיזבון, אין מניעה שבית המשפט יפצל את השכר שנקבע בהתייחס לכל נכס ונכס מנכסי העיזבון תוך מתן משקל להיקף הפעולות שבוצעו לגביו… ובלבד שהשכר שיפסוק, לא יעלה על גובה השכר שנקבע בתקנה".
ערעור על פסק דין זה נדחה (ע"מ 1243/07 אלמוני נ' פלוני, [פורסם בנבו] ניתן ביום 6.9.09) תוך שבית המשפט המחוזי מדגיש כי בין שני השיקולים: שווי העיזבון לעומת מורכבות הניהול, יש לתת בכורה למורכבות הניהול.
השיקול המכריע ובעל המשקל המשמעותי בקביעת שכר הטרחה, צריך להיות היקף העבודה והמורכבות של ניהול העיזבון. קביעת התקרה של 3% בשווי העיזבון, באה למנוע מצב שבו בעיזבון קטן יחסית, שנדרש בו טיפול ארוך, מסובך והשקעת זמן רבה, יזכה מנהל העיזבון בשכר טרחה שיהפוך אותו למעשה, ל"שווה ערך" לאחד מהיורשים או ליורש המרכזי. לדוגמא: עיזבון שיש בו נכס נדל"ן אחד השווה 1.5 מיליון ש"ח, הנכס לא רשום בלשכת רישום המקרקעין, נכנסו אליו פולשים, יש עשרה יורשים והיו למנוח כמה נושים בגין חובות של כמה מאות אלפי ש"ח.
במקרה מסוג זה, על מנהל העיזבון לטפל בין היתר בהסדרת רישום הנכס, בפינוי הפולשים, בבירור היקף החובות ופירעונן, במכירת הנכס ובחלוקת תמורתו. לעיתים, נדרשות כמה מאות שעות עבודה לסיים טיפול בעיזבון מסוג זה. על מנת שלא ייווצר מצב שבו בפועל יקבל מנהל העיזבון שכר טרחה שיהיה גבוה באופן משמעותי מחלקם של כל אחד מהיורשים, לו הוא יתוגמל בהתאם להיקף עבודתו, קבע מתקין התקנות כי בכל מקרה, שכרו של מנהל העיזבון לא יעלה על 4%.
ככלל, אין כל מתאם וקשר בין שווי העיזבון לבין היקף העבודה הנדרש לחלוקתו. אכן, עיזבון גדול דורש אחריות גדולה יותר. אלא שלעיתים רבות, הפעולות הנדרשות לצורך מכירת דירת יוקרה בשווי של כמה עשרות מיליוני ש"ח הרשומה בלשכת רישום המקרקעין, קטנות בהרבה מהנדרש במכירת דירה השווה מיליון ש"ח ורשומה בחברה משכנת. גם במקרים שבהם טיפול בפיקדונות ובכספים מנוהל ע"י ברוקר אין הבדל רב אם מדובר בחמישה מיליון ש"ח או בחמישים מיליון ש"ח, מבחינת מנהל העיזבון שאמור לפקח על הברוקר.
ה"ממוצע" שנקבע לעיל, של שכ"ט בגובה שבין 1.5-2 אחוזים משווי העיזבון, מתאים בד"כ לעיזבון "ממוצע". ככלל, שיעור זה משקף תגמול הוגן כשיש פעילות "ממוצעת". בעיזבון שהוא הרבה "מעל הממוצע", לעיתים שיעור אחוזים כזה מהווה שכר גבוה באופן משמעותי משכר ראוי.
