Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
אפוטרופסות
בני זוג
היורשים
הרשם לענייני ירושה
התנגדות לצוואה
חובות עיזבון
חקיקה
ירושה על פי דין
מיסוי ירושה
מנהל עיזבון
נאמנויות
סוגי צוואות
עורך דין ירושות וצוואות
עיזבון
פרשנות צוואה
צוואה בחיים

פיטורי מנהל עיזבון

פיטורי מנהל עיזבון

סעיף 92 ל- חוק הירושה, אשר כותרתו "פקיעת המשרה", קובע בזו הלשון:

"(א) מנהל עזבון רשאי, על ידי הודעה בכתב לבית המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
(ב) בית המשפט רשאי, לפי בקשת מעונין בדבר, או מיוזמת עצמו, לפטר מנהל עזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
(ג) משרתו של מנהל עזבון פוקעת אם אישר בית המשפט שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור" .
עפ"י האמור בסעיף 92 (ב) לחוק הירושה, "מעוניין בדבר" או בית המשפט עצמו, יכולים ליזום פיטוריו של מנהל עיזבון.

לכאורה העילות לפיטורין עפ"י סעיף 92 (2) לחוק הירושה הינן רבות. זאת אנו למדים מהתיבה "אם ראה בית-המשפט סיבה…". יחד עם זאת, אין פירוש הדבר שיש שיקול דעת בלתי מוגבל לבית-המשפט להורות על פיטורי מנהל עזבון, שכן הוא נדרש להצביע על הסיבה שגרמה לפיטורין.

לדעת פרופ' שילה, בספרו פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה – 1965, כרך שלישי, בעמ' 186 "ככלל, הסיבה צריכה להיות דומה לזו אשר מוזכרת מפורשות בסעיף, היינו שמנהל העזבון "לא מילא את תפקידו כראוי".
העילה הנדרשת, אם כן, לביסוס בקשה להורות על החלפת מנהל עזבון נפסקה בע"א 576/78, ברוריה לשצינסקי נ' פרידה סולוסיציק ואח', פ"ד לה (1) 686, 691, כדלקמן:
"לא הובא כל נימוק, שיצדיק את התערבותנו ואת החלפת המינוי של בית משפט קמא. פעולותיו של מנהל העזבון כפופות לביקורת בית המשפט, ואין לפנינו ראיה, שמנהל העזבון פעל שלא כהלכה".
כמו כן בספרו של ד"ר פ.ה. שטראוס "דיני הירושה בישראל" (אפריל – 1970) 124, נאמר כדלקמן:
"בית המשפט רשאי לפטר מנהל עיזבון לפי בקשת מעונינים בדבר (עמם נמנה גם נושה של יורש) או מיוזמתו הוא; בין הסיבות המצדיקות פיטורין מזכיר החוק את העובדה שהמנהל לא מילא את תפקידו כראוי".
אין בארץ פסיקה ענפה בנוגע לפיטוריו של מנהל עזבון. מהפסיקה המועטה שקיימת משתמע כי בית- המשפט לא שש לפטר מנהל עזבון. לעניין זה, ראה בר"ע 162/76 גפן ואח' נ' ויינשטוק ואח', פ"ד לא (1) 222; ע"א 476/59, יהודה נ' יהודה, פ"ד טו 1042.

ברי כי נקודת המוצא לבחינת התנהלותו של מנהל העזבון מחייבת בראש ובראשונה להניח כי קיים "עיזבון", אשר אותו יש לנהל. גם עזבון שלילי הינו בבחינת עזבון, אשר הדרך לנהל אותו היא בהליך של פשיטת רגל.

כעת, נפנה לבחינת העילות לפיטורי מנהל העזבון לאור התנהלותו בניהול העזבון. עפ"י החוק, ניתן לפטר את מנהל העזבון אם לא מילא תפקידו כראוי. ראשית, יש ליצוק תוכן למונח "מילא תפקידו כראוי". בחינת תקינות התנהלותו של מנהל העזבון מתייחסת, בין השאר, למספר היבטים: קיומו של ניגוד עניינים בניהול העזבון, חובת הנאמנות – היחס הראוי שבין הזוכים לנושים, הצורך בהגשת תביעות, וכו'.
המטרה הראשונית של מנהל העיזבון היא לדאוג לכך שהיורשים יקבלו את חלקם בעיזבון, נדמה שכשיש סתירה בין רצון היורשים לבין רצון הנושים, הדאגה לנושים עדיפה, שכן כשם שבחוק הסובסטנטיבי אין ליורשים זכות לרדת לנכסי העיזבון טרם שולמו החובות לנושים, כך גם על מנהל העיזבון לדאוג תחילה לתשלום חובות העיזבון. בהקשר זה מעמדו של מנהל העיזבון עדין באופן מיוחד, משום שמחד ניצבת חובתו לדאוג לנושים, ומאידך – חובתו לפעול כנאמן לאינטרסים של היורשים; מנהל העיזבון אינו רשאי לפעול לטובת הנושים בהתעלם מהאינטרסים של היורשים.

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני