חוק הירושה עוסק רק בשאלת עיזבון של אדם. חוק יחסי ממון ו/או הסכם ממון יכולים להשפיע רק על קביעת היקף עזבונו של אדם. אדם אינו יכול להוריש יותר ממה שיש לו ועל כן אם על פי חוק יחסי ממון, חזקת השיתוף או הסכם ממון מחצית הרכוש שייכת לבן/בת הזוג – הרי שהיורשים יוכלו להנות רק ממחצית הרכוש השייכת למנוח.
ואלו הכללים:
אם לבן הזוג מגיע מחצית מהרכוש, עם מות בן הזוג חצי מהרכוש המשותף חוזר אליו, והמחצית השניה מתחלקת בין היורשים.
אחרי הגדרת הרכוש, חוק הירושה קובע איך מתחלק עיזבון. העובדה שבן או בת הזוג זכאים למחצית מהעיזבון מכל חוק יחסי ממון אינה מונעת מהם לרשת את חלקם בעיזבון על פי חוק הירושה.
זכות ירושה של בן זוג עומדת לו כל עוד בני הזוג נשואים בפועל, גם אם הם מצויים בסכסוך גירושין, אך טרם ניתן גט פיטורין בפועל.
על כן, אם אדם רוצה שבן/בת הזוג לא יירשו אותו, עליו לערוך צוואה.