בימים אלה ממש, התקבלה החלטתו, יוצאת הדופן יש לומר, של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע. ההחלטה עסקה, בדבר בקשה לביטול מינויה של מומחית מתחום הפסיכיאטריה. ובנוסף, עסקה ההחלטה בביטול חוות דעתה של המומחית, שניתנה בעניין מצבו הנפשי של מנוח, והאם היה כשיר לחתום על צוואתו, במועד בו תועדה חתימתו וכיו"ב. הבקשה לביטול כאמור, התקבלה בצעד נדיר על ידי בית המשפט. כיצד הגיע בית המשפט להחלטה חריגה זו? כלומר, מדוע בוטל מינויה של המומחית הפסיכיאטרית מטעם בית המשפט? וכן, מדוע בוטלה חוות דעתה שניתנה בעניין? התשובות לפניכם…
במקרה שבענייננו, המדובר בטענה להשפעה, על מצווה שנפטר, על ידי חלק מילדיו, לחתום על צוואתו לטובתם. וזאת, בלקחם אותו לשם כך, אל משרד עו"ד המשמש אף כנוטריון. כשהכול, כפי הנטען ע"י מבקשי ביטול מנוי המומחית, נעשה תוך הפעלת לחץ על המצווה. וכיצד ניתן להוכיח, כי הופעל לחץ על המנוח בחייו? וזאת, כאשר עקב הליכתו לעולמו של המצווה, לא ניתן לחקור אותו? ובכן, ישנו כלי בו נעזר בית המשפט, לרבות ובכל הנוגע לדיני הירושה ובקשות לקיום צוואות, בנסיבות כגון המקרה שלנו. והכוונה הינה, למינוי עד מומחה ולצורך העניין מומחה פסיכיאטרי.
ואכן מונתה פסיכיאטרית מומחית
בהמשך לאמור ובכדי לקבוע את מצבו הנפשי של המנוח, בעת החתימה על הצוואה. ובכך, לסייע לבית המשפט להגיע להכרעה נכונה במקרה. מונתה בענייננו, פסיכיאטרית מומחית.
אולם ולא כפי שקורה לרוב, כאשר מתמנה מומחה מטעם בית המשפט. במקרה זה, החליט בית המשפט לענייני משפחה, לבטל את חוות הדעת שהכינה והגישה לו המומחית. כאשר בנוסף, החליט אף לבטל את מינויה של המומחית ולהחליפה, במומחה אחר.
מדוע נפסלה המומחית?
כאן המקום לציין, כי באשר למינוי מומחה ולרבות, ע"י בית המשפט לענייני משפחה. הרי שברוב המקרים יישר בית המשפט קו, עם חוות דעת העד המומחה. וכל זה, כיוון שקיימת הנחה/חזקה שהעד המומחה הינו מקצועי, ניטרלי ופועל בתום לב. ובנוסף ומכיוון, שאותו עד מומחה, לצורך העניין פסיכיאטרית מומחית, נותן חוות דעתו בתחום שבמומחיותו. כאשר ובנוסף התחום כנ"ל, אינו במומחיותו של בית המשפט. עם זאת, יש לזכור שתפקידו של העד המומחה אינו שיפוטי. ולכן, הוא אינו מכריע בדין. את זאת, יעשה אך ורק בית המשפט.
ולפיכך, במקרה הרלוונטי שלנו, טען המבקש לביטול חוות דעתה של הפסיכיאטרית המומחית, כיוון שזו חרגה מסמכותה והכריעה בחוות הדעת, בעניינים עובדתיים. והכול, תוך שהיא מתייחסת למסמכים שאינם רפואיים, אלא משפטיים, שהוגשו לפניה. הדבר בא לידי ביטוי, כאשר המומחית הפסיכיאטרית קבעת בחוות דעתה, כי עולה מהמסמכים ומטענות הצדדים וכיו"ב. כי המנוח, חתם על צוואתו תחת לחץ. בנוסף ובאשר לנקודה זו יצוין, כי בדרך כלל במקרים בהם יגיעו אל עד מומחה מסמכים, שלא היו אמורים להגיע אליו. שכן, אלה אינם מעניינו. והוא המומחה, אינו אמור להסתמך עליהם כגון, במקרה שלנו כנ"ל. הרי, שלרוב נטייתו של בית המשפט תהא, שלא למהר ולפסול את חוות הדעת, בשל כך בלבד. ולכן, המומחה עדיין ייהנה מחזקת המקצועיות, עצמאות שיקול דעתו ותום הלב. ואם לא די בכך, הרי שבתחום הפסיכיאטריה, ייטה בית המשפט עוד יותר, להכשיר את חוות דעתו של המומחה. דבר זה האחרון, מצביע על כך ועל כמה, שהמקרה שלפנינו אינו דבר שבשגרה. ואולי, ניתן לומר אף, די נדיר.
בית המשפט קבע
באשר לאמור, קבע בית המשפט, כי בכל הכבוד למומחית הפסיכיאטרית, שאין מחלוקת בדבר רמתה המקצועית. אותה מומחית, אכן חרגה מסמכותה, כאשר הכריעה בשאלות שבינן לבין מקצוע הרפואה, מרחק גדול ביותר. וכמו כן, ההכרעה בשאלות אלו, נמצאת בסמכותו של בית המשפט בלבד. בנוסף, ולמרות טענות הצד השני, שטען כי חוות דעתה של המומחית הינה תקינה. ולכן, הצוואה נכתבה תחת לחץ, כפי שקבעה המומחית. עוד הוסיף המצדד במומחית וחוות דעתה, כי היה ולמבקש הביטול ישנן השגות. יכול הוא, להתכבד ולחקור את המומחית, על חלק זה או אחר, של חוות הדעת. גם עם טענה זו, כמובן לא הסכים בית המשפט אשר קבע, כי לא רק שיש לבטל את חוות הדעת, שלא תשמש ראיה בהליך השיפוטי. וזאת, בכל הנוגע למצבו הנפשי של המנוח, בזמן הרלוונטי להכנת וחתימת הצוואה. אלא אף שבשל כך, שהמומחית כה נחושה באמונתה, בתקינות וכשירות חוות דעתה. הרי, שיש מקום לפסול אף את מינויה של המומחית. ובמילים אחרות, למנות מומחה אחר במקומה. וכל זאת, מתוך רשימה שתומצא לבית המשפט, על ידי עורכי הדין של 2 הצדדים.
לפיכך ובסופו של יום, החליט בית המשפט לענייני משפחה, לפסול את חוות דעתה של המומחית וכן, את מינויה, מהסיבה של חריגה מסמכות. כמו כן, לא הטיל בית המשפט הוצאות על מי מהצדדים וזאת, כיוון שלא התבקש לכך.
