רכוש שאינו מצוי בתוך עיזבון של אדם
פיצויי פיטורין – לא נכנסים בגדר עיזבונו של אדם. העבירות של פיצויי פיטורין נשלטת על ידי חוק פיצויי פיטורין ולא מצוי בשליטת המנוח.
סעיף 5 לחוק פיצויי פיטורים קובע כך לגבי עובד שנפטר –
(א) נפטר עובד, ישלם המעביד לשאיריו פיצויים כאילו פיטר אותו.
"שאירים" לענין זה – בן זוג של העובד בשעת פטירתו, לרבות הידוע בציבור כבן-זוגו והוא גר עמו, וילד של העובד שהוא בגדר תלוי במבוטח לענין גימלאות לפי פרק ג' לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשכ"ח1968-, ובאין בן-זוג או ילדים כאמור – ילדים והורים שעיקר פרנסתם היתה על הנפטר וכן אחים ואחיות שגרו בביתו של הנפטר לפחות שנים-עשר חודש לפני פטירתו וכל פרנסתם היתה על הנפטר.
(ב) היו פיצויי-פיטורים משתלמים לשאירים שאינם בן-זוג או ילד התלוי כאמור, יופקדו הפיצויים בבית הדין האזורי לעבודה ויינתנו לשאירים שיקבע בית דין האזורי לעבודה ולפי החלוקה שיקבע, בהתחשב במצב הכלכלי ובמידת תלותם בעובד שנפטר.
(ג) פיצויים המשתלמים לשאירים של עובד שנפטר לא יראו אותם כחלק מהעזבון.
חוק הגנת הדייר – עד יום מותו של אדם הדירה היא נכס שלו והוא יכול לעשות בה כרצונו. ביום מותו השווי של הדירה לא עובר על פי רצונו, אלא על פי חוק הגנת הדייר.
זכויות חוץ עיזבוניות שעוברות לפי רצונו של בן הזוג או שלמת יש שליטה מה יקרה איתם
זכויות של בן הזוג – קודם כל חשוב לעשות הבחנה בין זכויות בן/בת זוג על פי חוק יחסי ממון (נישאו לאחר 1974) ולפי חזקת השיתוף (נישאו לפני 1974). חזקת השיתוף יוצרת חזקה קניינית של בן הזוג בנכסי בן הזוג האחר. לעומת זאת – לפי חוק יחסי ממון יש לבן/בת הזוג זכות לקבל את שווי. אם אדם מחצית מהנכסים.
לעומת זאת, לפי סעיף 104 לחוק הירושה במסגרת חוק יחסי ממון לאישה יש זכות של נושה שהיא אחרי מספר נושים אחרים.
סעיף 147 ל- חוק הירושה
הרעיון שעומד מאחורי ההוראה הזו היא הגנה סוציאלית של משפחתו של אדם. כלומר, הנכסים הקבועים בסעיף לא חוצים לתוך העיזבון ואף נושה של העיזבון לא יכול לגעת בהם. המסקנה היותר מסוכנת היא שאפשר לעשות עליהם הסכם ולהעביר אותם למי שרוצים וכיום זו הדרך הטובה ביותר לתכנון עסקאות לאחר המוות. רואים שהמחוקק בשנת 65' לא צפה שביטוחי המנהלים וקופות הגמל של מנהלים בחברות הענק יהיו שווים כל כך הרבה. לא רק זאת, אלא שהנגישות של קופות הגמל היום מאפשרות הברחת נכסים אל מחוץ לצוואה בקלות.
מושבי עובדים – (עוד דוגמא שעיזבון הוא אינו נגזרת בלעדית של דיני הירושה) 90% מהקרקעות במושבים בישראל אינם ברי ירושה – נכס שאינו נכנס לעיזבון. אין הבדל בין מותו של אדם לבין חייו, משמע, כל עוד אדם מחזיק בנכס במושב הוא מחזיק בו הוא יכול למכור אותו, להשכירו וכו'. שהאדם מת הנכס נשאר אך ורק במשפחתו וזאת מכורח ההסכם בינו לבין המינהל (בהסכם כתוב שהנכס אינו מגיע כלל אל העיזבון שלא אותו אדם). הנכס עובר לבן הזוג או ל- "בן ממשיך". בן ממשיך יכול להעביר לאדם אחר אך ורק על פי הסכמת המינהל. אולם, אם אדם מוכר את הנכס בחייו השווי, הכסף שקיבל בתמורה ייחשב לעיזבונו ויחולק בין יורשיו על פי חוק הירושה.
