סעיף 20 לחוק הירושה עוסק בצוואה בעדים, ומציב מספר דרישות על מנת שהצוואה תוכר.
הדרישה היא ששני העדים יהיו באותו מעמד. הם צריכים לשמוע את הצהרת המצווה.
אם המסמך לא עומד בכל הדרישות הצורניות בית המשפט אמור לעבוד בשני שלבים ועליו לבדוק:
כדי לקבוע את התשובה לשאלה 1 יש לסווג בין דרישות סטטיות לדרישות הדינאמיות. המחוקק פירט 8 דרישות, אבל חלקן סטטיות וחלקן דינאמיות.
בית המשפט קבע באופן עקרוני שיש 3 דרישות סטטיות: שני עדים, מסמך ומצווה. בפסק דין אהרון (צוואה הדדית) בית המשפט אישר ביטול צוואה גם באמצעות עד אחד בלבד. כאן יש ויכוח בין דרישות סטטיות והשאלה האם זו רשימה סגורה. השופט ברק לא מוכן להכניס עצמו לקטגוריה של רשימה סגורה של דרישות סטטיות ולכן קיבל את הצוואה שביטלה את הצוואה הראשונה למרות שהיה בה פגם.
כידוע, הנשיא ברק מוביל קו בו פגם = חוסר, ובית המשפט יחליט לא רק מהו פגם ומהו חוסר בדרישות הדינאמיות, אלא כתוצאה מפסק דין אהרון יחליט מהן הדרישות הסטטיות והכול לפי הנסיבות של המקרה הספציפי.
המצב המשפטי היום ברור – בית המשפט העליון בדעת רוב קובע שחוסר לא שווה פגם.
בית המשפט העליון קבע שהתפקיד הוא ראייתי ולא מהותי. הם לא צריכים לקרוא את תוכן הצוואה ולדעת מה יש בה. מספיק שמבחינה ראייתית הם רואים שהוא מצהיר על צוואתו ושאין כאן כפיה, הם חותמים על האישורים הדרושים ותפקידם כאמור ראייתי בלבד. במספר פסקי דין בית המשפט אומר כי היה ראוי שהעדים יהיו מודעים גם למהות ולתוכן – ראוי שיבדקו.
מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת