Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
אפוטרופסות
בני זוג
היורשים
הרשם לענייני ירושה
התנגדות לצוואה
חובות עיזבון
חקיקה
ירושה על פי דין
מיסוי ירושה
מנהל עיזבון
נאמנויות
סוגי צוואות
עורך דין ירושות וצוואות
עיזבון
פרשנות צוואה
צוואה בחיים

מזונות מן העיזבון

מדריך ירושות מגזין לרשת > בני זוג > מזונות מן העיזבון

מזונות מן העיזבון

סעיף 59 לחוק הירושה קובע את הקריטריונים והשיקולים בפסיקת מזונות מן העיזבון. בין היתר על בית המשפט לבחון את שווי העיזבון, את רמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות, רכושו של הזכאי למזונות והכנסתו.

סעיף 57 (ג) לחוק הירושה מעניק לידועה בציבור את הזכות למזונות מן העיזבון, כמו לזוג נשוי.
על הזכות למזונות מן העיזבון לא ניתן להתנות.
"סעיף 65 לחוק הירושה קובע כי הסכם בדבר מזונות מהעיזבון או ויתור עליהם, אם נעשו בחיי המוריש בטלים, ואם נעשו אחרי מותו, טעונים אישור בית המשפט". סעיף זה דן בהסכם בדבר מזונות שנעשה "בחיי המוריש", ועל כן הוא מתייחס לזכות שטרם נוצרה, שהרי כל עוד המוריש בחיים, איננה קמה זכות כלשהי למזונות מן העזבון.

בע"א 393/93 פלוני נ' עזבון לויט (3.4.94) נקבע כי:

"מוסד המזונות מן העזבון מהווה "מעין חקיקה סוציאלית" (ש. שילה, פירוש לחוק הירושה, התשכ"ה- 1965(ירושלים, התשנ"ב), 28). אכן, "בני המשפחה זכאים למזונות מן העזבון רק אם הם נצרכים, במקרה שאינם נצרכים, המוריש רשאי להעביר את כל רכושו לאחר" (שם, שם)…דיני המזונות מן העזבון מהווים חריג לכלל על פיו רצון המצווה מכריע. אין מקום להשוואה בין מזונות מהחיים ומזונות מן העזבון. במה דברים אמורים: מזונות מהחיים חלים מכוח הדין האישי. מזונות מן העזבון הוא מוסד מהדין הכללי… בתחום המזונות מן העזבון מתהפכים היוצרות. רשאי אב להדיר את בנו מעזבונו. בית משפט יתן תוקף משפטי מלא להדרה כאמור (בתנאי, כמובן, שהמסמך הוא "צוואה"). אולם, אף לרצון המצווה קיים גבול. הסייג הוא מניעת נסיבות בהן קרוב משפחה מדרגה ראשונה של המוריש יהווה נטל בלתי סביר על החברה. מוסד המזונות מן העזבון משקף את הרעיון, כי עצם הקירבה המשפחתית מהווה צידוק להטלת החיוב במזונות, במקרים מוגדרים, על העזבון".

"את פסק דין בר נהור, יש לראות על רקע הדין הרלבנטי אליו הוא התייחס – דיני הירושה. בפרשה זו מדובר היה בזכות למזונות מהעזבון שהינה זכות קוגנטית שאינה ניתנת להתנאה, בין אם מדובר בזכות של אשה הנשואה למנוח כדת וכדין ובין אם מדובר בזכותה של 'ידועה בציבור' מכוח ס' 57(ג) לחוק הירושה, תשכ"ה- 1965 (ר' לענין זה סעיף 65 לחוק הירושה). מקום והתקיימו התנאים המפורטים בס' 57(ג) לחוק הירושה, קמה הזכאות למזונות. משקמה הזכאות למזונות, ממילא לא ניתן להתנות עליה". (תמ"ש51940/98 פלונית נ' אלמוני (4.8.02)).

סעיף 61 לחוק הירושה מסמיך את בית המשפט לפסוק את המזונות מן העיזבון בהקצבות חוזרות או בסכום חד פעמי, וכן להורות על הבטחת המזנות ע"י הפקדה, השקעה, ביטוח קיצבה, שעבוד או באופן אחר.

במאטריה של מזונות מהעזבון המיושמת בבית המשפט האזרחי, לדין הדתי תחולה רק בגדר הוראת סעיף 57 (ב) לחוק הירושה. הוראה זו מנחה:
"בן זוג שערב מות המוריש נשללה ממנו זכותו לקבל מזונות ממנו, אינו זכאי למזונות מהעזבון".
בע"א 134/70 לוי נ' עזבון לוי פ"ד כד (720 (2 נפסק:
(א) לא פסק – דין הוא תנאי לשלילת זכות המזונות אלא מעשה או מחדל אשר לפי הדין החל על בן – הזוג שולל ממנו את הזכות לקבל מזונות.
(ב) הדין האישי מבחין בין מקרה של אשה שהוכרזה כמורדת, שאזי זכותה למזונות נשללת סופית אלא אם כן תרכוש אותה שוב ע"י הסכמת הבעל לחידוש חיי האישות, לבין מקרה שאשה אינה זכאית למזונות בחיי בעלה באשר אינה גרה עמו, אולם זכותה למזונות קיימת כזכות רדומה, ואין המדובר בשלילת הזכות לצמיתות.
(ג) כל עוד לא הוכרזה האשה כמורדת גמורה היא זכאית למזונות מהעזבון.

לפי החוק.המונח "בן זוג" מאפשר שויון בין בעל לאשה, ופסיקת מזונות גם לאלמן.
כדי לזכות במזונות מהעזבון צריך גם לעמוד במבחן "הנזקקות" של חוק הירושה (ראו הוראות סעיפים 56ו- 59 לחוק הירושה). אם התובע אינו עומד בנטל ההוכחה של נצרכותו – דין התביעה להיכשל.

הפרמטרים שנקבעו בסעיף 59 לחוק הירושה לקביעת הזכאות למזונות מהעיזבון, ומידת הזכאות הם:

(א) שווי העזבון.
(ב) שווי הרכוש שזכאי תובע למזונות לקבל כיורש מהעזבון.
(ג) רמת החיים של המוריש ושל הזכאי למזונות כפי שהיתה ערב מות המוריש.
(ד) שינוי שחל בצרכיו של הזכאי למזונות עקב מות המוריש.
(ה) רכושו של הזכאי למזונות.
(ו) הכנסתו של הזכאי למזונות מכל מקור שהוא. באשר לבן – זוג נקבע סייג שניתן להתחשב בהכנסה אם שימשה ערב מות המוריש לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן – הזוג.
(ז) מזונות שהזכאי למזונות יכול לקבל לפי סעיפים 2 או 3 לחוק לתיקון דיני משפחה (מזונות) תשי"ט – 1959.
(ח) המגיע לבן – זוג של המוריש מכוח עילה הנובעת מקשר האישות לרבות כתובה.

מזונות מהעזבון אינם המשך של מזונות שהזכאי קיבל מן המוריש בחייו. עם זאת נותנת רמת החיים של הצדדים ערב מות המוריש קנה מידה לפסיקת מזונות מהעזבון. הקריטריון של רמת חיים ערב מות המוריש (סעיף 3) 59) לחוק הירושה) סוטה מהעקרון של המשפט העברי "עולה עמו ואינה יורדת", החל על מזונות אשה בחיי בעלה.
יחד עם זאת, קיים קשר ישיר בין מזונות מן החיים לבין מזונות מן העזבון באשר עפ"י הוראת סעיף 5) 59) לחוק הירושה, הכנסות בן זוג מעבודה או ממשלח יד תלקחנה בחשבון רק אם הן שמשו לפרנסת המשפחה או לפרנסת בן הזוג בחיי המוריש.
נשים שנהנו ממעשי ידיהן בחיי בעליהן – אין המחוקק מרע את מעמדן לאחר פטירת הבעל.
בדיני הירושה, אין הזכאי למזונות יכול לדרוש מזונות בטענה, שרכושו אינו מניב פירות. אין הצדק לשמר רכוש בידי זכאי למזונות מעזבון, בה בעת שהוא מבקש ליטול מיורש רכוש לו הוא זכאי מהעזבון.
בכך שונים דיני המזונות בחיים מדיני המזונות לאחר המוות. במזונות אשה בחיי בעלה לא ניתן לרדת לרכושה, ולכל היותר ניתן להתחשב בהכנסה פירותית שמניב רכושה. במזונות אשה מעזבון בעלה ניתן, גם ניתן, להתחשב ברכושה ולא רק בפירות.
במשפט העברי המזונות משתלמים לאלמנה כל עוד לא סולקה הכתובה. בחוק הירושה תשלום המזונות מהעזבון אינו קשור עוד לסילוק הכתובה, אם כי ניתן להתחשב באלמנט זה, כחלק מפרמטרים נוספים, בגדר הוראת סעיף 7) 59) לחוק הירושה.
הקריטריונים הקבועים בסעיף 59 לחוק הירושה, לעניין פסיקת מזונות מהעזבון, אינם רשימה סגורה. בית המשפט רשאי להתחשב בנתונים נוספים, שלא בא גדרם בהוראת החוק.
חוק הירושה מקנה לבית המשפט שיקול דעת רחב בפסיקת מזונות מן העיזבון.
המחוקק לא קבע סדרי עדיפות בין הפרמטרים בסעיף 59 לחוק הירושה, ובית המשפט רשאי ליתן לקריטריונים השונים את המשקל הראוי בעיניו.
בע"א 398/80 שחר נ' מנהל עזבון שחר פ"ד לו (281 (2, הדגיש השופט שמגר
(א) סעיף 56 לחוק הירושה נוקט לשון "זקוקים למזונות", ורק אלה הזקוקים הופכים גם לזכאים.
(ב) בבדיקת שאלת הזכאות מונחה בית המשפט ע"י הקווים המדריכים שהותוו בסעיף 59 לחוק הירושה, שאינו מתייחס רק לקביעת מידת המזונות אלא גם לקביעת הזכות כשלעצמה.
(ג) בנקטו בסעיף 59 לחוק הירושה בלשון "יתחשב" ביקש המחוקק לבטא חוסר התלות שבין סוגי המשאבים הכספיים המנויים בסעיף 59 לבין התוצאה הסופית אליה יגיע בית המשפט, לפי שיקול דעתו, בין באשר להענקת המזונות ובין באשר לשיעורם.
(ד) חוק הירושה מחייב תשומת לב לנתונים המנויים בסעיף 59 לחוק אך אינו קובע זיקה שבחובה בין הנתונים לבין ההכרעה השיפוטית. שיקול הדעת צריך להיות מופעל באופן סביר.
(ה) בית המשפט דן בעניין עפ"י מערכת הנתונים וההתפתחויות הסבירות כפי שהם קיימים בעת שהנושא נמסר להכרעתו.
חוק הירושה לא הגדיר את המונח מזונות והשאיר לבית המשפט את התפקיד למלא אותו בתוכן לפי נסיבות העניין.
גם במתן קשת הסעדים ניתן לבית המשפט של עזבונות שיקול דעת רחב. בית המשפט יכול לפסוק את המזונות בסכום חד פעמי או בהקצבות חוזרות ונשנות.
בית המשפט יכול גם להורות על דרך הבטחת המזונות או להתנות את סיפוקן בתנאים שיקבע. (ראו הוראות סעיף 61 לחוק הירושה).

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני