Generic selectors
Exact matches only
Search in title
Search in content
Search in posts
Search in pages
Filter by Categories
אפוטרופסות
בני זוג
היורשים
הרשם לענייני ירושה
התנגדות לצוואה
חובות עיזבון
חקיקה
ירושה על פי דין
מיסוי ירושה
מנהל עיזבון
נאמנויות
סוגי צוואות
עורך דין ירושות וצוואות
עיזבון
פרשנות צוואה
צוואה בחיים

ירושות דיגיטליות

מדריך ירושות מגזין לרשת > חקיקה > ירושות דיגיטליות

ירושות דיגיטליות

בעקבות בקשת הוריו של סמל בן וענונו ז"ל לקבל את הסיסמא לחשבון הפייסבוק שלו, ודחיית הבקשה על ידי פייסבוק, הגישה חברת הכנסת עדי קול הצעה לתיקון חוק הירושה כך שעזבונו של אדם יכלול גם את נכסיו הדיגיטליים.

 

לכאורה, חשבון דואר אלקטרוני של אדם הוא קניינו הפרטי, והוא זוכה להגנה רבה בפסיקה בכל הנוגע לחדירה אליו. על פניו קניינו של אדם עובר ליורשיו עם פטירתו, ומכאן שנראה היה שבהעדר הסכמה מצד פייסבוק למסור את הסיסמא, היו הוריו יכולים לפנות לבית המשפט במתן צו שיורה על חשיפת הסיסמא.

אלא שהפסיקה אינה מקלה בענין זה. אל מול זכותו הקניינית של היורש עומד זכות הנפטר לפרטיות. בית המשפט המחוזי עסק בשאלה זו במסגרת עתירה להורות לקופות גמל של אביו המנוח של העותר, ליתן לעותר פרטים בדבר זהות המוטבים בקופה. קופות הגמל סירבו בטענה לפגיעה בצנעת הפרט.

לכאורה, עם פטירתו של אדם פוקעת זכותו לפרטיות ולחיסיון. מרגע הפטירה, באה לקיצה האישיות המשפטית של האדם ואין האדם כשר עוד לרכוש זכויות או לחוב חובות, כלשון סעיף 1 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 הקובע, כי: "כל אדם כשר לזכויות ולחובות מגמר לידתו ועד מותו". על אף האמור, הגישה המקובלת היא שהזכות לפרטיות ולחיסיון אינה בטלה ועוברת מן העולם עם מותו של אדם. זאת, מתוך רצון להמשיך ולהגן על פרטיותו וכבודו של המת גם לאחר מותו, באשר עדיין נותר לאחר המוות מעין שובל של אינטרסים שהיו לאדם בחייו ואשר נוכח מהותם ובמטרה לשמור על כבודו תשמר, במידת מה, פרטיותו. בהתאם לכך, נקבע עוד ברע"א 1917/92 סקולר נ' ג'רבי, פ"ד מז(5) 764, 772 (1993) (להלן: "עניין סקולר"), כי חוק הגנת הפרטיות חל גם על אדם שנפטר. באותו עניין, נידון סכסוך בין ילדיהם מנישואים קודמים של בני זוג שנפטרו בקשר לחלוקת העיזבון. אחד הצדדים ביקש לעיין בספרי הבנקים בקשר לחשבונותיהם של המנוחים. מכאן התעוררה השאלה בדבר הגנת פרטיותם של המנוחים. בפתח הדיון דחה כב' השופט א' גולדברג את הטענה, כי הזכות לפרטיות אינה עומדת למי שנפטר, בציינו כי הזכות ממשיכה להיות מוגנת גם לאחר מותו של אדם, אלא שבמקום בעל הזכות המקורי, באים יורשיו תחתיו.

תפיסה רחבה זו, הרואה בהגנה על הפרטיות חלק מזכות האדם לכבוד ומכירה בהתפרשות הגנה זו לא רק בחייו של האדם אלא גם לאחר מותו, משתלבת בתפיסה הכוללת הרואה בכבודו של הנפטר חלק מזכות האדם לכבוד במובן הרחב והכולל.
עם זאת, הקביעה כי הזכות לפרטיות מועברת ליורשיו של בעל הזכות המקורי עשויה לעורר קושי . בירנהק, במאמר זכויות המתים וחופש החיים סבור, כי בעניין סקולר לא נדון פן חשוב של הזכות לפרטיות, כאשר הפקיד בית המשפט את פרטיות המת בידי יורשיו מקרב בני משפחתו, כאשר לרוב הם אלו אשר מפניהם ביקש המת לשמור סוד. לשיטתו, במצבים שבהם המידע שגילויו מתבקש הינו מידע שקרובי המנוח אינם מודעים לתוכנו, הרי שבני המשפחה הם האחרונים שיש להפקיד בידיהם את השליטה על פרטיות המת ומן הראוי שהמת ייקח את סודו עמו.

בירנהק מציע לצמצם את הקביעה הגורפת בעניין סקולר להקשר הייחודי של יחסי בנק-לקוח ולכך שהזכות לפרטיות נקראה, באותו עניין, כדי להגן על זכות הקניין; היורשים (או הטוענים להיותם זכאים לירושה) יורשים גם את חשבונות הבנק ומשכך יהיו רשאים, ממילא, לעיין בספרי הבנק בקשר לחשבונות, לאחר שיוכרזו כיורשים. לשיטתו, ללא אבחון כאמור הופכת הזכות לפרטיות, שהינה זכות אישית במהותה, לזכות רכושית.
לענין קופות הגמל, כבעניין סקולר, גילוי המידע המבוקש נועד להגן על זכות הקניין של היורש, שהרי הכספים שיועברו למוטבי המשנה יוצאים מתחולת הנכסים שיגיעו לידיו. על פניו, לא היו לאב המנוח קרובי משפחה נוספים זולת המבקש וילדיו של המבקש ובנסיבות אלה, מובן חששו של המבקש, כי אין המדובר במסמך אותנטי, המשקף את רצונו החופשי של אביו המנוח. קבלת המידע המבוקש תאפשר למבקש לוודא, כי אכן המדובר במוטבים "לגיטימיים" וכי קביעת שם המוטב לא נעשתה תחת השפעה בלתי הוגנת או בנסיבות אחרות שיש בהן כדי לשלול את היות ההוראה פרי רצונו החופשי והעצמאי של אביו. לאחר שהמידע האמור יהא בידיו, יכול המבקש לכלכל את צעדיו בהתאם ולעתור לערכאות המוסמכות, במידת הצורך. למותר לציין, כי ללא קבלת המידע המבוקש, ייסתם הגולל על כל ניסיון מצדו של המבקש להבטיח את מלוא זכויותיו הקנייניות ברכושו של אביו המנוח.

למול זכותו הקניינית של היורש ניצבת, כאמור, זכותו של המנוח לפרטיות. אמנם, שתי זכויות אלה הינן זכויות יסוד מוגנות וככאלה האיזון המתבקש ביניהן הינו אופקי. אולם, זכות הפרטיות של האב המנוח הינה זכות פחותה בעוצמתה מכפי שהייתה בחייו. לפיכך, מן הראוי כי זכות הקניין של המבקש תצא כשידה על העליונה. על כן, יש להורות על גילוי המידע המבוקש.
אין ספק כי העברת חשבונות דואר אלקטרוני כמו גם חשבונות וירטואליים ברשתות חברתיות מהווה פגיעה קשה בפרטיות המת, גם כלפי בני משפחתו ויורשיו. נראה כי הצעת החוק הולכת צד אחד רחוק מדי בכל הנוגע לפגיעה בפרטיות, במיוחד כאשר נכסים דיגיטליים אלו עלולים לטמון בתוכם סודות אותם נטל עימו המת אל קברו. נראה כי הפיתרון לכך מצוי במסגרת עריכת צוואה או הפקדת סיסמאות לחשבונות בידי הקרובים לך – אדם המבקש להעביר את נכסיו הדיגטליים ליורשיו צריך לציין זאת מפורשות בצוואתו, אחרת תפיסת הבסיס צריכה להיות כי מדובר בקניין רוחני פרטי אותו נוטל עימו המנוח לעולם שכולו טוב.

בעקבות מאבק יעל הצעת החוק של ח"כ עדי קול לכלול בעזבונו של אדם גם את נכסיו הדיגיטליים –
תמש 17772-01-10 – פ נ' א, תק-מש תמש (ראשון-לציון) 34949-07-10(4), 389(11/11/2013)
===================================================
בש"פ 7368/05, זלוטובסקי נ' מדינת ישראל, [פורסם בנבו] ניתן ב- 4.9.05:
"החדירה למחשבו האישי של אדם גרועה לא פחות מן הפריצה לביתו. ביתו של אדם הוא מבצרו, ומחשבו האישי הוא פינת הסתר החבויה במבצר, הוא המגירה האישית של בעליו, והוא אוצר בתוכו, תכופות, מידע פרטי, אישי, ולעיתים כמוס. החדירה אל המחשב האישי כמוה כחיטוט בחפציו האינטימיים".
מכאן, שהעתקת תיבת הדוא"ל האישית של המערער, מהווה חדירה אל פרטיותו, והיא שקולה לחיטוט בחפציו האינטימיים או, לחיפוש במגירה הנמצאת בלשכה בה מונחים חפציו האישיים. "

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני