מזונות מתוך עיזבון

ראשי Lareshet > חובות עיזבון > מזונות מתוך עיזבון

האם היורשים חבים בחובות העיזבון ומה סדר קדימות התשלום

מזונות מתוך עיזבון

ראשי Lareshet > חובות עיזבון > מזונות מתוך עיזבון

מזונות מתוך עיזבון הינם חוב של עיזבון. אין הם חלק מהעזבון . זכותו של הזכאי למזונות מהעזבון נבחנת על פי הוראות חוק הירושה. זכות זו לא נשלטת על ידי הדין האישי ואין היא זהה לזכות המזונות מחיים. הוראת סעיף 56 לחוק הירושה קובעת מבחן של "נזקקות". השאלה היא אם יש לפרש מבחן זה בפרשנות מצמצמת או בפרשנות מרחיבה.

הפסיקה העניקה ל"מבחן הנזקקות" פרשנות מצמצמת. בע"א 393/93, פלוני נ' עזבון ישראל לויט תק-על 94(2) 563 קובע ביהמ"ש העליון מפי הנשיא שמגר:
– מוסד המזונות מן העזבון מהווה מעין חקיקה סוציאלית המקנה לבני המשפחה המפורטים בסעיף 56 לחוק הירושה זכות למזונות רק אם הם נצרכים.
– ברוח זו נפסק, כי מזונות מן העזבון יינתנו אך ורק אם הטוען למזונות אינו יכול לספק את צרכיו ההכרחיים. משכך תדחה תביעה למזונות מן העזבון אם התובע אינו עומד בנטל הוכחת נצרכותו.
הפסיקה העדיפה את הפרשנות המצמצמת על פני המרחיבה תוך שהיא נותנת עדיפות 'לרצון המת' אשר החליט להדיר את הזכאי למזונות מעזבונו על פני הרצון לשמור על זכות התלוי למזונות . הפסיקה ראתה בתשלום מזונות מהעזבון חריג לכלל היסוד בדיני צוואות "מצווה לקיים את דברי המת" .כחריג בחרה היא לצמצם אותו כדי תשלום "הצרכים ההכרחיים", תשלום שיש בו משום פגיעה נסבלת ב'רצון המת'.

יחד עם זאת קביעת נזקקותו של הזכאי למזונות מן העזבון במקרה פלוני, על פי ס' 56 לחוק הירושה, קשורה קשר בל ינותק עם סעיף 59 לחוק הירושה הקובע הנחיות הן לעצם קביעת הזכאות למזונות, והן למידתה של הזכות.

ס' 56 לחוק הירושה נוקט לשון 'זקוקים למזונות' ורק אלה הזקוקים הופכים גם לזכאים. בבדיקת הזכאות מונחה בית המשפט על ידי הכללים המפורטים בסעיף 59 לחוק הירושה. בהבהירו את הקשר בין סעיפים 56 ו- 59 לחוק הירושה מבהיר בית המשפט העליון בע"א 530/80, 398 שחר נ' שור לו(2) 281, כי המלים 'קביעת הזכות למזונות' בסעיף 59 לחוק הירושה מקפלות בתוכן גם את ההחלטה, אם בן המשפחה זקוק למזונות ורק בעקבות התשובה לשאלה זו קמה ועולה הזכות למזונות.

בית המשפט ממשיך ומבהיר, כי בקביעת הזכות למזונות על בית המשפט ליתן דעתו לנתונים המנויים בסעיף 59 לחוק הירושה ולהתחשב בהם, אך אין הכרח שתהא זיקה בין הנתונים להכרעת הדין. צא ולמד שהנתונים המפורטים בסעיף 59 לחוק הירושה משמשים את בית המשפט הן בקביעת הנזקקות והן בקביעת מידת המזונות מקום שנקבעה הנזקקות (ש. שילה שם עמ' 56; ע"א 181/78 , דורון נ' עזבון דורון לב(3) 583). אם מגיע ביהמ"ש למסקנה, לאחר יישום האמור בסעיף 59 כי אין התובע זקוק למזונות, תדחה התביעה.

הסדר המזונות מן העיזבון הינו קוגנטי. הוראת סעיף 65(א) לחוק הירושה מורה:
"הוראת צוואה השוללת או מגבילה זכות למזונות לפי פרק זה – בטלה".
במשפט הישראלי קיימת מגבלת גיל לפסיקת מזונות מן העיזבון . המזונות ניתנים לילדי המוריש עד גיל 18, ובנסיבות מתאימות גם לתקופה עד גיל 23 (ראו סעיף 57 (א) (2) וסעיף 57 (א) (3) לחוק הירושה).

בדיני הירושה בישראל, המזונות מן העיזבון כוללים גם הוצאות הכשרת הזכאי למשלח יד (ראו: סעיף 58 לחוק הירושה). להבדיל ממזונות במובנם הצר, הוצאות הכשרה למשלח יד אינן בגדר קיצבה למחיה אלא אמצעי לאפשר לזכאי לפרנס את עצמו, ולעמוד ברשות עצמו.
סעיף 61 לחוק הירושה מסמיך את בית המשפט לפסוק את המזונות מן העיזבון בהקצבות חוזרות או בסכום חד פעמי, וכן להורות על הבטחת המזנות ע"י הפקדה, השקעה, ביטוח קיצבה, שעבוד או באופן אחר.בפסיקת מזונות קטינים מן העיזבון , להבדיל ממזונות בגיר, ראוי לפסוק את המזונות של הקטין בהקצבות ולא בסכום חד-פעמי.תשלום חד-פעמי אינו מבטיח, שצרכי הקטין יסופקו בפועל למשך תקופה ממושכת של שנים לאחר התשלום. העתיד וצפונותיו אינם ידועים. טובת הקטין דורשת שהתשלום יהיה תשלום עיתי חודשי, שיספק בפועל את צרכי הקטין וישמש רק למטרה זו.תשלום חד-פעמי גם ימנע מהקטין את הזכות להגיש תביעה להגדלת מזונות, אם יחול שנוי מהותי בנסיבות בעתיד.
להבדיל ממזונות מן החיים, במזונות מן העיזבון יש גם אנטרס ציבורי לאפשר את חלוקת יתרת העיזבון בין היורשים, במועד המוקדם האפשרי ותוך זמן סביר.כדי לתכנן את חלוקת העיזבון ולהתיר חלוקת יתרת העיזבון בין היורשים, על מנהל עיזבון להפקיד כספים בקרן מזונות לטובת הקטינים או להביא בפני בית-המשפט הצעה לביטוח קיצבה בתנאי המזונות שיפסקו. המדובר בדרך ביצוע של הקמת קרן כספית או רכישת ביטוח קיצבה, שבמסגרתה ישולמו מזונות עיתיים חודשיים לקטינים למשך כל תקופת הזכאות. בשיטה זו מקבלים משקל ראוי הן האינטרס להגן על צרכי המחיה של הקטין, והן האינטרס לחלק את יתרת העיזבון בין היורשים תוך זמן סביר.

פגישת ייעוץ

לא מתחילים הליך משפטי מבלי שבדקתם את זכויותיכם, הבנתם מה עומד לפניכם וקיבלתם תכנית פעולה מדויקת ומותאמת למצבכם.

לתיאום פגישת יעוץ פנו למשרדנו על ידי מילוי פרטים בטופס או בטלפון 03-6708888

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? לתאום פגישה 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני >