האם בית המשפט יעניק לידועה בציבור זכויות בעיזבונו של מנוח המוגדר נשוי?

ראשי Lareshet > בני זוג > האם בית המשפט יעניק לידועה בציבור זכויות בעיזבונו של מנוח המוגדר נשוי?

זכויות ירושה של בני זוג

האם בית המשפט יעניק לידועה בציבור זכויות בעיזבונו של מנוח המוגדר נשוי?

ראשי Lareshet > בני זוג > האם בית המשפט יעניק לידועה בציבור זכויות בעיזבונו של מנוח המוגדר נשוי?

אישה עתרה לבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב, בתביעה להכיר בה כידועתו בציבור של מנוח, ולהעניק לה זכויות רכושיות בעזבונו, למרות היותו אדם נשוי, כיוון שהנתבעת – אשתו – סירבה להליך הגירושין.

בית המשפט לענייני משפחה מחוז תל אביב (תמ"ש 13409-12-12) קבע ביום 9.7.14 כי התובעת והמנוח אכן שותפים בכל הזכויות והחובות אשר נצברו להם בתקופה מסוימת שנקבעה. בנוסף, נקבעו נוסחאות לחישוב זכויותיה של התובעת כידועה בציבור ברכוש שנצבר למנוח, לצד זכויותיה של אשת המנוח ברכושו.

השאלה בה עסק בית המשפט, היא האם יש להכיר בתביעתה של האישה לזכויות בעיזבון מנוח בשל טענתה ועמה נטל ההוכחה, כי היתה ידועתו בציבור, כאשר המנוח היה בכל אותה העת נשוי לנתבעת. ככל שהתשובה לכך חיובית, עולה השאלה הנוספת – כיצד יש לחשב את זכויותיה של התובעת, תוך התחשבות בנתבעת שגם לה זכויות ברכושו של המנוח.
חייהם המשותפים של המנוח ואשתו לא עלו יפה, ובשנת 2004 (כטענת התובעת) או 2005 (כטענת הנתבעת) עזב המנוח את הדירה המשותפת לו ולאשתו. בשנת 2005 פנה המנוח לבית הדין הרבני בתביעת גירושין נגד הנתבעת, אשר נדחתה לאור הצהרתה כי היא חפצה בשלום בית, וללא עילת גירושין, ותוך ציון העובדה שלמנוח קשר עם אישה אחרת. המנוח הגיש שתי תביעות גירושין נוספות נגד הנתבעת, אשר נדחו אף הן על ידי בית הדין הרבני בפסקי דין מיום 14.7.09 ומיום 15.5.12.
בנוסף, בין המנוח לבין אשתו התנהלה תביעה לפירוק שיתוף שהגיש התובע בבית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון. במסגרת ההסכמות אליהן הגיעו המנוח והנתבעת בדיון בעניין, שהתקיים בפני בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון ביום 24.2.10, הוסכם כי מועד הקרע ביניהם הוא 31.12.07. ההסכמה קיבלה תוקף של החלטה.

עיקר טענותיהן של התובעת והנתבעת נסוב סביב טיב ומהות הקשר בין המנוח לבין התובעת הטוענת להיותה הידועה בציבור, ואופן חלוקת הנכסים המשותפים שנצברו. התובעת ציינה בין היתר, כי מסוף שנת 2004 ועד למועד פטירת המנוח, במשך כ-8 שנים, חיו התובעת והמנוח כידועים בציבור.
במשך התקופה הם התגוררו יחדיו, בילו יחד, יצאו לחופשות משותפות, נכחו יחד באירועים משפחתיים, סעדו זה את זו בעתות מצוקה, והתובעת אף סעדה את אחות המנוח אשר חלתה בשנת 2006. התובעת והמנוח הביעו רצון להינשא, אולם נמנע מהם הדבר לאור סירובה של הנתבעת להתגרש מהמנוח. כמו כן, טוענת התובעת שביחד עם המנוח ניהלו קופה משותפת למימון הוצאותיהם, וזאת הגם שלא פתחו חשבון בנק משותף לנוכח ההליכים המשפטיים אשר התנהלו בין המנוח לבין הנתבעת. התובעת והמנוח נהגו בשיתוף ובכוונת שיתוף בכל הנכסים שנצברו בתקופת חייהם המשותפים, לרבות הזכויות הסוציאליות ממקום העבודה.
אשת המנוח, הנתבעת, טוענת מצידה כי התובעת אינה יכולה לעתור למתן פסק דין המצהיר על היותה ידועה בציבור של המנוח, כי אם אך למתן סעדים ספציפיים בלבד, רק מכוח הטענה כי הייתה ידועה בציבור. בנוסף, טוענת כי התובעת לא הרימה את הנטל להוכיח שמערכת היחסים בינה לבין המנוח הייתה מעבר למערכת יחסים חברית, וכי התגבש ביניהם קשר של ידועים בציבור. עוד ציינה כי המנוח הסתיר מבני משפחתו את הקשר בינו לבין התובעת, והקשר בין התובעת לבין המנוח היה בלתי רציף ובלתי מחייב, וכי הוכח שהתובעת והמנוח לא התגוררו יחד לפני שנת 2007/2008.

לשם החלטה, נעזר בית המשפט לענייני משפחה בו דנו במקרה, במספר מקורות משפטיים ושלל עדויות פרט לאלו של התובעת והנתבעת, כגון עדויות חברים ובני משפחה:
הפסיקה בישראל ראתה בידועים בציבור מצב עובדתי המוכר לצרכים אלה ואחרים, בין ביחסים בינם לבין עצמם ובין ביחסים בינם לבין זולתם. עם זאת, הפסיקה לא הכירה ביחס של הידועים בציבור כיחס היוצר מעמד (סטטוס) (ע"א 2000/97 לינדורן נ' קרנית, פ"ד נה(1) 12; רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני, פ"ד נח(2) 213; עמ"מ 4614/05 מדינת ישראל נ' אורן, פ"ד סא(1) 211; ע"א 10280/01 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (פורסם בנבו, 10.1.05).
כסיכום העדויות, מביא בית המשפט מתוך עדות התובעת עצמה אודות אופיו של הקשר בינה לבין המנוח: "המנוח ואני קשרנו את חיינו האחד בשני כך שהתגוררנו יחד, נשאנו ושילמנו את כל הוצאותינו במשותף, אכלנו את ארוחותינו במשותף, חגגנו את החגים והאירועים המשפחתיים במשותף, היו לנו חברים משותפים ואף יצאנו להשתלמויות מטעם מקום עבודתנו במשותף …" (סעיף 32 לתצהיר עדותה הראשית). ובהמשך: "המנוח ואני נהגנו לאכול באופן קבוע ארוחות שישי וחגים יחד, חגגנו יחד ויצרנו למעשה חיי משפחה חדשים וטובים לכל דבר ועניין. הבענו בהתנהגותנו רצון לחיות יחד ולנהל משק בית משותף וחיי זוגיות תוך רצון לבנות את שלב ב' של חיינו" (סעיף 47). וכן: "המנוח ואנוכי היינו נוהגים לצאת יחד לטיולים וכן נהגנו ללכת יחד לכל האירועים המשפחתיים של מי ממשפחותינו וכן לביקורים של משפחתי וכן של המנוח, וכן לטיולים בארץ לרבות נסיעות לאילת" (סעיף 52). ועוד: "אני … טיפלתי עבור המנוח בכל ענייני היום יום שלנו. כך למשל נהגתי לטפל בקווי הטלפון, בכבלים, בקביעת תורים לבדיקות, לרופאים ובכל העניינים של שנינו" (סעיף 72).

לצורך בחינת השאלה מהו המשטר הרכושי החל על בני זוג ידועים בציבור, יש לבחון תחילה את אופיו של הקשר ביניהם ואת הטעם לכך שלא נישאו. ככל שעניין לנו בבני זוג אשר מנועים להינשא או אשר אינם מעוניינים להחיל על עצמם את דיני הנישואין והגירושין הדתיים החלים עליהם בהתאם לדיני מדינת ישראל ("ידועים בציבור תוצרת ישראל"), הרי שיהיה מקום ליחס לבני זוג כאלה כוונת שיתוף בנכסים.
על בן הזוג הטוען לשיתוף בנכסים במקרה כזה, יוטל נטל כבד מזה הרובץ בנסיבות דומות על בן זוג נשוי, והוא יידרש להוכיח כוונת שיתוף באמצעות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו. זאת לאור המשקל שיש ליתן לאוטונומיית הרצון של בני הזוג בעיצוב הקשר הזוגי ביניהם ובקביעת ההסדר הרכושי החל על נכסיהם, ועל מנת שלא לייחס לצדדים כוונת שיתוף מקום בו כוונה שכזו אינה קיימת (ליפשיץ, 101-98, 159-157; בע"מ 8500/12 פלוני נ' פלונית (פורסם בנבו, 20.6.2013).
הדברים סוכמו על ידי כב' השופטת ד' בייניש בבג"ץ 4178/04 פלוני נ' בית הדין הרבני לערעורים, פ"ד סב(1) 235, פסקה 7 לפסק הדין:
"כבר נקבע בפסיקתו של בית-משפט זה כי " … מהעובדה בלבד, שגבר ואישה חיים ביחד בנסיבות שבהן ידועים הם בציבור כבני זוג נשואים, אין עדיין להסיק שרכוש שנרכש על-ידי כל אחד מהם בנפרד, רכוש משותף הוא" (דברי כב' השופט בך בע"א 52/80 שחר נ' פרידמן, פ"ד לח(1) 443, 457; כן ראו: 107/87 אלון נ' מנדלסון, פ"ד מג(1) 431, 438; עע"מ 4614/05, מדינת ישראל נ' אבנר אורן … עוד נפסק כי הנטל הרובץ על ידוע בציבור הטוען לשיתוף בנכסי בן-זוגו, הוא כבד יותר מן הנטל הרובץ בנסיבות דומות על בן-זוג נשוי, במיוחד כאשר אין מדובר בנכס משפחתי מובהק (דברי השופט מצא בע"א 4385/91 סלם נ' כרמי, פ"ד נא(1) 337, פיסקה 14). הכבדת הנטל על הטוען לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים-בציבור, נובעת מהמשמעות שעשויה להיות להעדר הנישואין ביניהם. לעיתים, בני-זוג מקיימים חיי זוגיות משותפים ללא אקט פורמאלי של נישואין מתוך בחירה שלא למסד את הקשר הזוגי ביניהם, להבדיל ממקרים בהם העדר הנישואין נובע ממניעות להינשא זה לזו… יש ליתן משק נכבד לאוטונומית-הרצון של בני-הזוג בעיצוב הקשר הזוגי ביניהם ובקביעת ההסדר הרכושי החל על נכסיהם. זאת, בכפוף לעיקרון תום-הלב המחיל על המערכת ההסכמית – המפורשת או המשתמעת – בין בני-הזוג ערכים של צדק, יושר, הגינות ושוויון (ראו: ש' ליפשיץ הידועים בציבור בראי התיאוריה האזרחית של דיני המשפחה (תשס"ה) 159-157; כן ראו והשוו: רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני ואח', פ"ד נח(2) 213, בפיסקאות 23-22…
הנה כי כן, ההלכה לפיה לשם הוכחת כוונה לשיתוף נכסים בין בני-זוג ידועים-בציבור נדרשות ראיות נוספות מעבר לעצם החיים המשותפים יחדיו, נובעת מהזהירות שלא לכפות על הצדדים הסדר של שיתוף רכושי מקום בו בני-הזוג בחרו שלא להחיל על עצמם הסדר כאמור".

במקרה דנא שוכנע בית המשפט כי התובעת והמנוח חיו כבני זוג ידועים בציבור מיום 1.12.05 עד למועד פטירת המנוח (2012), וכי שררה ביניהם הסכמה בדבר שיתוף בכל הזכויות והחובות אשר נצברו לטובתם בתקופה זו. לפיכך נקבע כי התובעת והמנוח שותפים בכל הזכויות והחובות אשר נצברו לשניהם בתקופה זו. בהקשר זה נקבע כי אין במועד הקרע שנקבע בהסכמה בין הנתבעת והמנוח ליום 31.12.07 (וקיבל תוקף של החלטה), כדי לשלול את זכויותיה הכלכליות של התובעת, המגיעות לה מכוח המשטר הרכושי החל על יחסיה כידועה בציבור עם המנוח.
אין בהסכמה בין שני אנשים כדי לגרוע מזכותו בדין של צד שלישי, וכך גם יש לקבוע במקרה זה.
בהמשך לכך, מינה בית המשפט מומחה אשר יבחון את היקף זכויות המנוח והתובעת הידועה בציבור, בהתאם לנוסחאות שפירט בית המשפט בהכרעתו, תוך שים לב כי אף לנתבעת כאשתו, זכויות ברכושו של המנוח. נוסחאות אלו ממחישות כי שווי זכויות המנוח בעת פטירתו, מושפע מהיקף הזכויות שנותרו לו במועד הקרע עם אשתו.

פגישת ייעוץ

לא מתחילים הליך משפטי מבלי שבדקתם את זכויותיכם, הבנתם מה עומד לפניכם וקיבלתם תכנית פעולה מדויקת ומותאמת למצבכם.

לתיאום פגישת יעוץ פנו למשרדנו על ידי מילוי פרטים בטופס או בטלפון 03-6708888

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? לתאום פגישה 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני >