איתור יורשים נוספים

ראשי Lareshet > היורשים > איתור יורשים נוספים

מי זכאי לרשת ואיך חולקים ביניהם היורשים את הירושה

איתור יורשים נוספים

ראשי Lareshet > היורשים > איתור יורשים נוספים

הפסיקה פיתחה את מבחן "השקידה הסבירה", לעניין נטל ההוכחה הרובץ על יורש הטוען עי כין עוד יורשים לבדו.

בע"א 9694/01 האפוטרופוס הכללי מנהל עיזבון המנוח זאב ברגמן נ. פרידמן פ"ד נ"ח (2) 65 (להלן: "הלכת ברגמן")ן ביקשו היורשים כי ייקבע שלא נותרו מלבדם יורשים כלשהם וזאת בחלוף למעלה מ- 30 שנה לאחר מתן צו ירושה ראשון ומאחר שלא אותר כל יורש מצד אימו של המנוח, המבקשים הצביעו על המאמצים שנעשו על ידם כדי לחפש יורשים כאלה. בהלכת ברגמן נדחתה עמדת האפוטרופוס הכללי כי יש להוכיח באופן פוזיטיבי דבר זהותם וגורלם של היורשים החסרים; אלא נקבע מפי כב' הנשיא ברק כי הנטל שדרש האפוטרופוס הכללי (ואף שיקף את הפסיקה שהיתה קיימת) הינו גבוה מדי, ובהרבה מקרים לא ניתן לעמוד בו, במקרים רבים לא ניתן להצביע על כל מימצא עובדתי המבסס דבר קיומו של יורש פוטנציאלי או שולל אותו.
יודגש כי הנשיא ברק קובע בפסק דינו כי:

"במסגרת בקשה למתן צו ירושה יכולים להיווצר שני מקרים טיפורים שאינם ממצים כמובן את קשת המקרים האפשרית שבהם המבקש עלול להתקשות בביסוס התשתית הראייתית שמטיל עליו הנטל האמור. המקרה הראשון הוא מקרה שברור בו שקיים קרוב משפחה הזכאי לרשת את המנוח, אך אין ידוע אם הוא מצוי בחיים אם לאו… במקרה השני… אין זה ידוע אם קיים כל קרוב משפחה הרלוונטי לצורך חלוקת העזבון".
ועוד נקבע בהלכת ברגמן: "… אם היורש יכול להוכיח בראיות פוזיטיביות ברמת הראיות הנדרשת במשפט אזרחי כי אין קיימים קרובי משפחה אחרים הזכאים לירושה, הרי שהוא יוצא כמובן – ידי חובתו. הבעיה היא כי במקרים רבים לא ניתן לעשות זאת בגלל הקושי הרב להוכיח, כי אדם פלוני אינו קיים. על כן בית משפט זה הכיר באפשרות להסיק כי יורשים אחרים אינם קיימים על פי הנסיבות…".
והוסיף וקבע הנשיא ברק בהלכת ברגמן (עמוד 77 מול ז' ועמוד 78 מול ז'):

"… לדעתי יש לאמץ את אמת המבחן של השקידה הסבירה לבסס את מפת היורשים של המנוח.
…דרישת השקידה הסבירה לאיתור יורשים פוטנציאלים שונה במהתה מהנטל הדורש מהיורשים הקיימים לבסס מימצא (בדרך קביעה ישירה או בדרך הסתברותית) לגבי זהותם של יורשים פוטנציאלים. גם לאחר שקידה ארוכה וממושכת עלולים חיפושי היורשים אחרי יורשים פוטנציאלים שלא להעלות דבר, במצב דברים שכזה אם נדרוש מהם לבסס מימצא על אודות קיומם או אי קיומם של יורשים אחרים, הרי שדין בקשתם לחלוקת מלוא העזבון יהיה דחייה. לעומת זאת אם נדרוש מהם שקידה סבירה לאיתור היורשים הרי שיוכלו לעמוד בנטל זה. נראה לי כי הסתפקות בקיומה של שקידה סבירה לאיתור יורשים פוטנציאלים מאזנת טוב יותר בין התכליות של חוק הירושה העומדות על הפרק…"

הנשיא ברק מנתח את פסק דינה של כב' השופטת שיצר במחוזי (שאישרה כי התקיימה "שקידה סבירה" במקרה הנדון), וקובע לאמור (עמוד 79 מול ג' ד' בפרק הדין שם):
"השקידה הסבירה צריכה להיות בעלת פוטנציאל להיות אפקטיבית. על כך לעיתים עליה לכלול פניה למדינות זרות שהן יהולים לגור יורשים לשם איתורם.. כמו כן יש להתייחס לכלי הפרסום ככלי שיכול לשרת את המטרה שבאיתור יורשים פוטנציאלים… השימוש בכלי צריך להיות מובא בחשבון שעה שמחפשים יורשים פוטנציאלים בחו"ל, שעה שמחפשים קרובי משפחה שהיו שייכים לקהילות יהודיות במזרח אירופה, למשל יתקלו היורשים בקושי לאתר רישומי אוכלוסין מהתקופה שלפני מלחמת העולם השניה, גם העדים לקיומן של משפחות יהודיות באותם מקומות הולכים ופוחתים, לכך במסגרת סבירות השקידה יש מקום לשקול את אופציית הפרסום על אודות קיומם של ההליכים בישראל בעיתונים בעלי תפוצה רחבה במדינות הללו…"

במקרה הנדון בפסק הדין נקבע כי נעשה חיפוש מקיף ומשמעותי (ראה עמוד 82 מול האות ו' ( שם)).
הלכת ברגמן שינתה את הכלל המשפטי שהיה נקוט קודם ושפורט בהרחבה בפסק הדין בעניין ע"א 500/98 בעניין עיזבון המנוחה גולדה זימן ז"ל, היועץ המשפטי לממשלה נ. זימן, פ"ד ל"ד (3) 609 (להלן: "הלכת זימן"). בהלכת זימן נקבע כי מי שתובע זכות בירושה, אינו יוצא ידי חובתו על ידי הוכחת קרבתו המשפחתית למוריש, אלא עליו גם להביא ראיות פוזיטיביות שאין יורשים אחרים זולתו. כאמור, הלכת זימן נהפכה על ידי הלכת ברגמן בה נקבע, בין היתר, כי: "…חלפו כבר עשרים שנה מאז נפסקו פרשת זימן ופרשת מקלין, הדילמות הראייתיות נותרו עמנו, ונוכח משקלן רק מורגש יותר ויותר עם עבור השנים…". בית המשפט אימץ את מבחן השקידה הסבירה לחיפוש יורשים, ולעיתים אם התמלאו אמות המידה שנקבעו בהלכה יסתפק בכך בית המשפט.

יצוין כי לאחרונה נדונה השאלה בדבר יישומה על הלכת ברגמן בבע"מ 11405/05 היועץ המשפטי לממשלה נ. פלונית (פורסם במאגר "נבו") מפי כבוד השפט רובינשטיין, ובמקרה זה נקבע כי שקידת המבקשים לא העלתה שאין יורשים פוטנציאלים נוספים להם, ויש לטרוח ב "יגיעה נוספת", כאמור וכפי שנקבע בהלכות המשפטיות כי "ההלכות בדבר השקידה הסבירה תתפתח ממקרה למקרה, ואף מקרה זה בכלום".

פגישת ייעוץ

לא מתחילים הליך משפטי מבלי שבדקתם את זכויותיכם, הבנתם מה עומד לפניכם וקיבלתם תכנית פעולה מדויקת ומותאמת למצבכם.

לתיאום פגישת יעוץ פנו למשרדנו על ידי מילוי פרטים בטופס או בטלפון 03-6708888

לתיאום פגישת ייעוץ
עם עו"ד רות דיין

מעדיפים להשאיר פרטים טלפונית? לתאום פגישה 03-6708888
התחייבות לדיסקרטיות מוחלטת

לקבלת ייעוץ משפטי פרטני >